- This topic has תגובה 1, 3 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 8 חודשים by
אלמוני.
-
מאתתגובות
-
22/01/2017 בשעה 15:30 #107403
אלמונילא פעילהיי בנות,
אני 3 וחצי שבועות בתוכנית ומרגישה שהולך לי מצוין.
אני 5 חודשים אחרי לידה וצריכה להוריד המון.. אפילו לא יודעת לנקוב במספר כי מפחדת לעלות על המשקל.
אחרי הלידה עליתי וראיתי שאני שוקלת 80 נבהלתי. נכנסתי לדיכאון . שמרתי חודש וירדתי ל- 77.
אני גם מניקה ומלאה בנוזלים אז מאוד קשה כל העניין של השקילה.
אחרי שראיתי שזה מכניס אותי לדיכאון זרקתי את המשקל לבוידעם והתחלתי מחדש בסוף דצמבר את התוכנית עם רישום
ומדויקת וככה כבר 3 וחצי שבועות. אבל לא נשקלתי.
מצד אחד מרגישה יותר טוב שאין לי לחץ כל שבוע להישקל.
מצד שני אולי זה מעכב אותי כי כן צריכה חיזוק שאני בדרך הנכונה.
בינתיים אף אחד לא אמר לי שרזיתי ורק אני מרגישה קלה יותר.. וגם מתבאסת שאף אחד לא שם לב .
מה אתן אומרות? האם בשלב שלי שיש לי עוד כ”כ הרבה לרדת זה לא רק יכול להרוס להישקל?
האם גם אתן מרגישות שהלישקל כל שבוע יכול להרוס לכן? סתם לדוגמא אני באותו שבוע מבייצת או החזה עם גודש אז
למרות שעבדתי קשה כל השבוע המשקל מראה עלייה – שזה יכול להוביל אותי לחשוב שזה לא שווה כלום כל המאמץ ולהישבר..
מבינות? :מבולבל:11/04/2019 בשעה 23:40 #107406אלמונילא פעילמבינה לגמרי את המצב!
מניסיון חובה להישקל פעם בשבוע! כל פעם שהייתי דוחה את השקילה הייתה לי בראש סוג של אשלייה שיש לי עוד שבוע לתקן וזה לא נכון- אצלי זה רק התדרדר…הנה- גם מחר: דייקתי והחריגות שהיו לי היו כל כך קטנות ומעצבנות ותחושה כללית שלי אני הולכת לראות עלייה מחר אבל אני לא מוותרת על השקילה כי זאת גם יריית הפתיחה שלי לשבוע חדש ולדף נקי!
גם אני משקיעה מלא!! ונשארו לי ממש עוד קצת ( לא התחלתי ממשקל גבוה) וגם היום זה מבאס אותי שכולם יכולים לטחון מסביב ואני שומרת ומקפידה ולא מתפתה ובסוף עוד לא רואה ירידה או אפילו עולה במשקל! מבאס אין ספק אבל אני לא עושה את זה בשביל אחרים אז אני גם לא מחפשת את המחמאות שלהם! אני עושה את זה אך ורק בשביל עצמי!11/04/2019 בשעה 23:40 #107408אלמונילא פעילקודם כל מזל טוב על הלידה.. תגדלו אותו/ה בנחת וסבלנות :שמח2: 😉
לגבי השקילה אין לל מושג כמה אני מבינה אותך.. תעשי שקילה פעם בשבועיים.. ככה זה לא יבאס אותך כל שבוע ויוריד לך את המוטיבציה.. אבל מצד שני תהיי עם היד על הדופק! תעקבי אחרי המשקל לטוב ולפחות טוב… תיצמדי לתפריט שמתאים לך, תהני במותרות שוות והכי חשוב (מנסיון אישי בלבד) אל! א-ל תחכי למחמאות… העיקר שאת רואה את הירידה וההרגשה שלך היא טובה! לי אישית מחמאות זה מכשול… בכל פעם שמחמיאים לי שרזיתי אני נורא מתלהבת וחורגת “רק קצת” ועולה בחזרה.. הקיצור הפעם אני נותת לקול השני בראש שלי במה לדבר… בכל פעם שמחמיאים לי על ירידה במשקל אני מחייכת בנימוס, מסמיקה מעט, מודה על המחמאה וישר אומרת לעצמי שעכשיו צריך להתחיל הכל מההתחלה… כאילו שנשברתי ונפלתי ואוספת את עצמי ונמצדת לתפריט!!! לי אישית הקול הפנימי הזה המבאס כביכול עוזר לי מנפילות עיי מחמאות… חחחח קיצור חפרתי :קול: :קול: :קול: -
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
