היי גל….:))
בחיים אבל בחיים לא אבקש מאנשים אחרים לעשות משהו שאני בעצמי לא עושה…ולכן בובה יפה, תגשי לעמוד הראשון או השני של הפורום ותראי שם את הודעת:”שיר השמירה שלי” ויש שם שתי תמונות שלי, לפני ואחריי, דבר ראשון נתתי דוגמא אישית ושמתי את התמונות שלי ולאחר מכן ביקשתי מכל השאר תמונות…
אז כפיצוי על כך…אני רוצה..המממ…כוס קפה :))
שנית, עצם זה שהשתמשת במילה “נלחמת” מזכירה לי שכל עוד שהרגשתי בתוכנית שאני נמצאת במעין מלחמה. הדרך הייתה לא קלה..אז דבר ראשון, עצה ממני, תנפנפי לשלום את כל מה שקשור למלחמה ולתוכנית…זה לא עובד טוב….וכן זה בעיקר פסיכולוגי..:)ברגע שהגוף והנפש יודעים שהם צפויים למלחמה, כאב, הם באופן אוטומטי מנסים להתנגד…אז המנעי מחשיבה כזו.
כשמגיעים לשמירה הדרך כאילו נראית שונה, אני מזדהה לחלוטין עם שכתבת, אך עם זאת, תכלס, הדבר היחיד שהשתנה הנה המטרה.
כל התהליך אנו רוצות להגיע לפסגה(משקל היעד) וכשאנו מגיעות לשם לעיתים נדמה שאין לאן להמשיך. אז הרשי לי לומר לך שלהגיע לפסגה הרבה פעמים יותר קל, מאשר לשמור על יציבות ולהשאר שם..אז זוהי המטרה החדשה שלך…שימי אותה בראש סדר העדיפויות..מלבד זאת, 6 ארוחות ביום כרגיל, מים כרגיל, פעילות גופנית כרגיל וכמובן 2 מנות מותרות…יאמי..:)
פנינת חוכמה במיוחד בשבילך…
“פעם הייתי עושה במציאות אהבה עם האוכל..במקום לאהוב את עצמי..היום אני אוהבת את עצמי..ועושה אהבה עם דברים אחרים..
דברים משמעותיים..לא אוכל…”. זה מה שמחזיק אותי..
אוהבת
איה
.
.
