היי, אני ממש מרגישה לא ראויה לענות לך, כי גם אני לא יודעת מה לעשות כאשר אני רעבה וסיימתי את התכנית היומית.
וברשותך אשתדל להיות בעבורך, ואולי גם אוזני יקלטו וזה ישפיע עלי.
ברגעים של משבר, כאשר באמת מרגישים שרוצים עוד, ובכל זאת לא רוצים לחרוג מהתכנית, רוצים להיצמד אליו, צריך לעצור ולחשוב.
אני חושבת שהרגעים של העצירה יביאו לאיפוס הכמיהה. אולי מים יכולים להועיל, אולי כתיבה בפורום. אני מנסה לבדוק מה יכול להועיל לי. התסכול לפעמים גדול מעל הכל, כל הכבוד שאת מודעת לתחושות ולרצון שלך להתמיד.
אני בטוחה שמודעות לרצון להיצמד לתכנית מצליחה לתת תחושה שכדאי להמשיך להשקיע.
מאחלת לך בהצלחה, אל תתיאשי.
.
.
