היום אני פה לתת חיזוק דרך זה אני גם מקבלת. אחרי משבר פסח לא קטן אני מנסה להתרומם ולחזור יום יום לתפריט. קורה שאני נטחנת במחשבות של “אם לא הייתי נשברת הייתי היום פחות קילו או 2”, הבנתי שהטחינה הזו מיותרת ולא מקדמת לשום מקום אלא רק ליאוש גדול יותר. התחלתי בתכנית כשהצבתי לעצמי מטרות קטנות ושפויות כמו להוריד קילו בשבועיים. ראיתי שזה עובד עלי. כך אני עושה גם בעליה למכון הכושר אומרת לעצמי שאני עולה רק לחצי שעה והזמן עובר כ”כ מהר שאני כבר בתוך זה ואומרת יאלה נו עוד חצי שעה והביתה. זו גישה שמשרה אופטימיות כי כשאתה מציב לעצמך מטרה שפויה אתה מרגיש שיהיה לך קצת יותר קל ליישם ויותר מזה אתה יודע שזה אפשרי. למדתי שאם אני מציבה מטרה גדולה ואני לא עומדת בה אני מתאכזבת ונשברת מהר מאוד, זה נראה רחוק מלקרות ורחוק מלהיות קל. כמובן שאני גם נעזרת בפורום ובמיוחד בדברים של מירה המקסימה שגורמת לי ממש להיכנס לתחושות של ההצלחה, הסיפוק, הניצחון גם אם אני עדיין לא שם אבל מצויין להרגיש את זה כאילו אני כבר שם, זה מדרבן ומרגיש הדבר האמיתי. תודה לפורום המקסים הזה, בהצלחה לכולנו ושבוע טוב.
.
.
