היי סיגל…
בתחילת דבריי אני אצעק בקולי קולות:”חסר לך שלא תכנסי לפה יותר”:))
אין כזה דבר להרוס, יש תהליך של למידה, את חושבת שאני לא נופלת לעיתים? אני כן ! אבל ישר קמה לאחר מכן לארוחה הבאה וממשיכה, אלו החיים.
את לא חלשה ולא מאוכזבת – את חזקה ! ונמצאת בעיצומו של תהליך למידה…הכי קל זה להרים ידיים ולוותר, את לא כזו..יש בך את הכוחות, האמיני בכך…זה בסה”כ עניין של תרגול…ואז זה נהפך ליותר קל ויותר קל…מה איכפת לך לנסות שוב? מה יש לך להפסיד? טוב לך עם המצב כמו שהוא? לא מתחשק לך איכות חיים אחרת? אז יאללה..לא מעניין אותי מה היה בשישי שבת, אני מכירה נפילות מקרוב:), פשוט נערי ברכיים, לכי לעשות קניות, בשלי לעצמך תבשילי תוכנית טעימים, והגישי לי רישום בסוף היום…”את יכולה ! את מסוגלת ! את תצליחי !” !!!
מחכה לשמוע ממך עדכון…..חסר לך שלא !
בהצלחה