אחרי כמה שעות התחלתי להרגיש רעב נוראי וחולשה.
בבוקר התעוררתי עם בור פעור בבטן. הקיבה שלי כל כך קטנה שלא הצלחתי לדחוף הרבה בארוחה המפסקת, הבטן התנפחה ו(סורי על הפרטים) הלכתי 4 פעמים לשירותים באותו הערב וכלום לא נשאר.
כשקמתי הייתה לי סחרחורת נוראית וכאבי בטן כמו סכינים.
בעלי אמר שאם לא אוכל, הוא ידחוף לי זונדה (''את חצי צמה כל השנה'')
מאוד איכזבתי את עצמי
אני לא דתיה, אך עבורי כיפור וצום זה ניצחון הרוח על הגוף. משהו מאוד עמוק ורוחני.
מישהי הרגישה דומה?
איך שאני רואה את הדברים, זה ממש לא משנה אם היה לך קשה בגלל שאת רגילה לאכול כל 3 שעות או בגלל סיבה אחרת, העיקר הכוונה. והכוונה שלך היתה טהורה.
א קרה כלום.
איילה