אני חוזרת מהעבודה בשעה 5וחצי בערך כל יום ואני מגיעה למצב שעד שאני לא אוכלת אי אפשר לדבר איתי ואם מישו מדבר איתי לפני האוכל אני מתעצבנת עליו כאילו אני גוועת ושתבינו שאני אוכלת דברים משביעים אבל האטרף הזה שאני נכנסת אליו בצהריים אני יכולה להרוג מישו 😉 וזה התחיל מאז הדיאטה.. מה עושים???
יש לי את אותה הבעיה, כך שאני עושה 2 דברים:
משתדלת לשמור על 3 שעות בין הארוחות, כך שאת ארוחת 16:00 אוכל בסמוך להגעה הביתה.
משאירה במקרר קופסא של מקלות מלפפון, גזר, סלרי במקרר.
תוך כדי הכנת הארוחה אני מנשנשת ו”מכלה את זעמי” בירקות.
אז גם כשאני כבר אוכלת, זה לא מתוך רעב גדול ואני נהנית מהארוחה.
הרעיון לא להגיע למצב שאת גוועת..
אם את אוכלת כל 3 שעות נניח ב 8, 11, 14, אז את לא אמורה לגווע ב 17 :מאושר:
אולי תאכלי בעבודה בשעה 14 מרק / סלט חינמי
הכוונה למשהו בעל נפח גדול שיתפוס לך את הקיבה עד הבית.
ובבית כמובן להכין מראש את ארוחת הצהריים. :אוהב:
אני אוכלת בעבודה בימים האחרונים בשעת המשבר מרק טחון, חינמי, שפשוט יושב כמו יציקה בבטן.
אם תרצי אשמח לשתף. :מאושר: