שלום !
זיפת.רע ומאכזב. רע ומאכזב כי אני חוזרת בפעם המי יודע כמה על אותו דפוס התנהגות: שומרת כל היום יוםי, אירועים וחגיגות למינהן לא מזיזות לי אבל- אבל כשמגיע הערב כאילו מתפצלת לשתי דמויות. האחת: בולסת כל מה שאפשר, כמו בשכרון חושים, כמו …לא יודעת כמו מה. אפילו לא כמו בהמה שזו אוכלת רק מה שנדרש לה. וברקע- קול פנימי ששואל: למה? למה את חוזרת ועושה את זה לעצמך? אלא שזה נשאר בגדר שאלה מודחקת והיד ממשיכה לקחת .
ומחר פגישה. ואני מתבישת מעצמי ומתבישת מהקהל ובעקר- מאוכזבת.
אני אדם שיש לו תחומי התענינות רבים. אדם יצירתי, חברותי ומקובל. אדם שהגיע להישגים נאים ומספקים וכל מה שקשור לשמירה על המשקל- חוזרת ונופלת ולא מסוגלת להתמיד. למעט מלתעות, קימור קיבה וכדורים- נסיתי הכל. אפילו הייתי חברת כבוד פעמיים בשומרי משקל ו…
אז למנ אני כותבת. לא יודעת. אולי כדי להקל קצת על עצמי אחרי עוד ערב של זלילות? לא יודעת. כן יודעת שאם אני לא אעזור לעצמי אף אחד לא יוכל לעזור לי.
תודה על תשומת הלב,
א.
.
.
