עליתי אתמול שלוש מאות גרם ומאוד התבאסתי. אז התחלתי לחשוב ולנתח ובעצם לעשות חשבון נפש לעצמי על מה שאני עושה, מרגישה וחושבת.והיום בדרך לעבודה אחרי שקמתי 20 דקות מוקדם יותר כדי להכין את השקיות של האוכל ובעודי שותה מים ונוהגת, הרגשתי שהתישבו לי שתי ציפורים על הכתף. ציפור אחת היתה הגוף שלי והציפור השניה היתה הנפש שלי והם פשוט התחילו לדבר.
והגוף שלי אמר לי שאני חוצפנית כי אני לא מקשיבה לו ואיך זה לא טוב לו שאני רוצה להוריד את כל מה שיש לי מהר. וכמה זה עשה לו רע שבדיוק אחרי שהגעתי לשמירה לפני שבעה חודשים גם התחלתי לאכול בלי הכרה והעלתי 8 קילו בחצי שנה. אז הוא אמר שעכשיו הוא רוצה לעשות את זה לאט כי טוב לו ככה אז שאני אפסיק להציב לו מטרות לא ראליות. והוא גם אמר שבגלל שאני רוצה להכנס עוד מעט להריון, ושוב אני אעלה במשקל (ובבקשה ממך לא הרבה… ואת גם תהיי אמא מדהימה דרך אגב…), כדאי שעכשיו הכל יהיה איטי, אחרת הגוף יעבור כל כך הרבה טלטלות בשנה אחת.
והוא גם אמר שזה לא בסדר שאני מוותרת עליו ולא משקיעה בו ואתמול בלילה אכזב אותו מאוד שלקחתי משמש מיובש אחד במקום שניים, כי נורא התחשק לו דווקא…
ואז הנפש שלי התערבה בשיחה ואמרה שהיא מרגישה נורא חזקה ונורא טוב לה כי יש לה בעל מדהים שאומר לה שהוא אוהב אותה פעמיים ביום, והנפש גם אמרה שנורא כיף לה לקום כל בוקר וללכת לעבודה שהיא באמת אוהבת ושהיא נהנת ממנה (אני עובדת סוציאלית…)והיא אמרה שבאמת רוב הדברים בחיים קרו לה די בקלות ובחיוך ובאמונה גדולה אז כאן בנוגע למשקל היא רוצה שאני אתמודד עם הפחדים והמצוקות הגדולים שלי. והיא גם אמרה לי להרגע שאני נראת טוב, אבל החצאית מיני מידה 36 שלבשתי לפני שבעה חודשים היתה לה יותר אוורירית אז יאללה ברבאק שהיא תעלה שוב. והיא גם אמרה שאני מדברת עם המטופלים שלי בעבודה על שינויים, והצבת מטרות ומצפה מהם לעשות עם החיים שלהם לפעמים את הבלתי אפשרי, אז כדאי שגם את תתאמצי ותחווי על עצמך מה שאת מבקשת מהם לעשות. ואיך זה שאת לא רואה שעבודת התיזה של התואר השני שאת עושה על התמודדות של נשים, קשורה בדיוק להתמודדות שלך עם המשקל.
ואז השיחה נגמרה כי הגעתי לעבודה… והרגשתי טוב ומלאת אמונה ואכלתי את הסנדוויץ והשקית ירקות של הארוחת בוקר והתחלתי לעבוד.
ועכשיו גם עשיתי הפסקה כדי לשתף בשיחה ההזויה והכל כך טובה שעשיתי עם עצמי היום.
חג חירות שמח!, נעה