- This topic has 0 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 15 שנים, 9 חודשים by lee maman.
-
מאתתגובות
-
02/04/2009 בשעה 11:16 #86366lee mamanמנהל בפורום
העלתי אתמול 200 גרם ונורא התבאסתי.והיום לאחר שקמתי 20 דקות מוקדם יותר מתמיד והכנתי לי שקית של הפתעות למשך היום, נהגתי לי בדרך לעבודה ותוך כדי שתיית מים הרגשתי שהתישבו לי שני חברים של הכתף. על כתף אחת היה הגוף שלי ועל השניה הנפש שלי והם פתאום התחילו לדבר.
והגוף שלי אמר שאני חוצפנית שאני כועסת עליו שהוא שומר על עצמו ומוריד את הק”ג העודפים לאט, הוא אמר שפשוט פעם שעברה הוא הוריד נורא מהר אבל אני התמכרתי להרגשה והעלתי הכל גם נורא מהר. אז מגיע לי, כי הפעם הוא בוחר לעשות את זה בדרך שלו, והוא בוחר לעשות את זה לאט, אז שאני לא אעיז להגיד משהו. והוא גם אמר שבגלל שאני רוצה להכנס בקרוב להריון הוא רוצה שהגוף לא יעבור שוב טלטלה נורא גדולה (אחרי שהוא העלה 8 קילו בחצי שנה) ולכן הכל לאט הפעם. והוא הוסיף גם שבבקשה בהריון אני אקל עליו ולא אתפרע… הנפש התערבה לרגע בשיחה ואמרה שנורא בא לה להיות אמא כבר ואני אהיה אמה מדהימה.. אבל הגוף השתלט על השיחה שוב המשיך ואמר שאכזב אותו מאוד שאתמול בארוחת לילה הוא קבל רק משמש אחד למרות שמגיע לו שניים, כי דווקא נורא התחשק לו גם על החבר השני…(והוא גם זוכר שהוא לא קבל פחמימה בצהריים אתמול, הוא זוכר הכל…)
ואז הנפש חזרה לשיחה ואמרה שבסך הכל באמת טוב לה. ושיש לה בעל מקסים שאומר לה שהוא אוהב אתוה פעמיים ביום, ושיש לה עבודה מדהימה שבאמת היא שמחה ללכת אליה כל יום (אני עובדת סוציאלית), ובסך הכל הדברים קרו לה עד עכשיו בסדר גמור, בחיוך ואמונה וטוב לה. אז הפעם אמרה הנפש בנושא המשקל היא רוצה שאני באמת אתמודד עם כל הקשיים והפחדים שלי. היא אמרה שאני בעבודה שלי עובדת עם אנשים שמנסים ומצליחים לעשות שינויים כל כך גדולים בחיים שלהם, ואני מצפה מהם לעבודה קשה ועובדת איתם כל כך קשה ומתיש על החיים שלהם. אז עכשיו היא רוצה שאני אעבוד גם על החיים שלי. ואיך אני לא מבינה שעבודת התיזה של התואר השני שלי על התמודדות של נשים שנכתבת ממש עכשיו היא רק כדי שגם אני אתמודד אחת ולתמיד עם המשקל שלי, וזו אותה התמודדות אז איך אני לא רואה את ההקשר.
היא גם אמרה שאני נראת בסדר ורואים שכבר הורדתי 2.6 קילו בחודש האחרון וזה יופי של ירידה אז שאני לא אתאכזב, פשוט היא מתגעגעת לחצאית מיני מג'ינס במידה 36 שלבשת למסיבת רווקות שלך לפני שבעה חודשים, היה נורא אורירי איתה.
ואז הנפש והגוף אמרו לי שאני יודעת מה לעשות ושקטן עלי והשיחה נפסקה כי הגעתי לעבודה וגם כי זה באמת הזוי לעשות שיחה דימיונית שכזו.
שיהיה חג חירות שמח! נעה -
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.