אחרי ששקעתי עמוק בבוץ אין דבר ששימח אותי יותר מהיד שהושטת לי, קראת לי לבוא ואני “כעיוור אחריך הולך…”
רק את חלי מסוגלת להגיע לאן שצריך, לנגוע במה שכואב ולהחזיר את האופטימיות והתקוה כשאלו החלו לשקוע.
חזרתי היום כמשתתפת חדשה.
נכון, איבדתי את השמירה, אחרי מעל 5 שנים בהן כיכבתי במקום של כבוד. גם כשהיו לי הפסקות תמיד הקפדתי לא ליפול לגמרי, לחרוג רק במעט, לא לאבד את השפיות – ואת השמירה.
העדרות ממושכת מדי הביאה אותי להתרסקות. מצאתי ניחומים ומפלט באוכל תוך ידיעה שממילא אני לא צריכה להגיע לקבוצה להישקל והיה לי ברור שאת הטירוף הזה אוכל להפסיק כשרק ארצה.
אז זהו, שלא!!!
כדבריך חלי – השמירה היא הלוואה ומתנה המוענקת רק למי שישכיל לשמר אותה.
ואני, עשיתי זרקתי (במודע) כל מה שלמדתי והתוצאה לא אחרה לבוא.
אם אסכם במשפט אחד : אל תנסו את זה בבית…
חלי, תודה על התמיכה לאורך כל הדרך! כישלון הוא הזדמנות להתחיל מחדש בדרך חכמה יותר.
מבטיחה להתחיל מחדש.
.
.
