אני אמנם רק בתחילת הדרך 4 וחצי חודשים בתוכנית וירדתי 6.100 אבל..
שמתי לב מעצמי שכשאני מחפשת תירוצים תמיד יש לי..
היום קר, מחר אין לי כוח, מחרתיים בדיוק אמא הכינה את העוגה שאני אוהבת, ובעוד שלושה ימים רק כמה ביסים.. כל אלו הם תירוצים שאנחנו מתרצים לעצמנו כדי להשתיק את המצפון של הראש “השמן” שלנו…
בנינו אבל מה מרגיש יותר טוב? לאכול בסתר (או בגלוי) ולשמוע את המצפון מנגן כל היום?
או לוותר על כל הגניבות הקטנות האלו ולעמוד על המשקל עם ראש מורם וגאה????
אני ממליצה לכל אחת שעומדת מול פיתוי מסויים שתעצור לרגע את הכל ותשאל את עצמה האם אני באמת חייבת את זה? האם זה שווה לי? איך אני ארגיש אחרי שאני יאכל את זה? כי בשביל משהו מתוק ומפנק יש לנו את המנה המותרת…
בחודשיים האחרונים מצאתי לעצמי את כל התירוצים למה לא בא לי וזו הסיבה שירדתי כל כך מעט אבל אחרי שכבר שבוע וחצי אני עומדת ב90% מהתפריט (אפילו עדיין לא 100%) ותיכף שוברת את הקידומת המקוללת הזו שכבר נמאס לי לראות.. זה פשוט שווה..
המחמאות מתחילות להגיע ובנינו מי לא אוהבת מחמאות? :אוהב:
הבגדים הופכים להיות רופפים… (סיבה טוב לעשות קניות :לשון: )
הבטחון העצמי עולה… :קול:
ההרגשה שניצחתי את עצמי במערכה הזו!!!!
אז השבוע אני באנרגיות מצויינות ובתקווה להמשיך עם המורל הזה כמה שיותר ולא להישבר מנסה להעביר קצת אליכן את השמחה והתקווה הזו שאם רק נרצה באמת ונשים את התירוצים בצד התוצאות לא יאחרו לבוא ואיתן גם כל הסיבות שבגללן נכנסו לתהליך הזה..
אז שיהיה סופ”ש נפלא וקדימה בכל הכוח :מאושר:
.
.
