חברי הפורום היקרים!!
אחד מסממני החג הנפלא הזה הוא 4 המינים, שע”פ המסורת היהודית כל אחד מהם מאפיין חלק מהעם:
הדס – יש בו ריח ואין בו טעם (סמל למי שיש לו רק רגש ללא
מחשבה).
ערבה – אין בה לא טעם ולא ריח …(אין לא רגש ולא מחשבה)
לולב – יש בו טעם (מעץ הדקל , פרי התמר)ואין ריח..
והאתרוג – שיש בו גם טעם וגם ריח. גם מחשבה וגם רגש….
ולמרות שהאתרוג הוא המושלם מבין הארבעה , עדיין אין המצווה מתקיימת רק איתו אלא בשילוב כל הארבעה!!! כדי שנבין שדווקא ע”י איחוד כל “הטיפוסים” מתקיימת המצווה. כדי שכל אחד “יחפה” על חולשתו של האחר וביחד יצרו הרמוניה ואחידות ורק אז תתקיים המצוה.
וזה מיד הביא אותי לחשיבה שכך זה אצלינו בקבוצות!!!
זה בדיוק הכח של הקבוצה!!!! הביחד!!!!
גם אצלינו יש כל מיני “סוגים” אחד שקל לו עם השתיה ופחות עם הפעילות הגופנית ואחד שקל לו בשיגרה וקשה בארועים, ואחד שקל לו עם הפעילות וקשה עם הירקות…
וכן יש גם אצלינו אתרוגים “מחוננים” כאלה…שמצליחים לדבוק במטרה, ויורדים ירידות יפות, ומגיעים לשמירה ונראים לנו כמו האתרוג – מושלמים כאלה…
ועדיין, הם מגיעים לקבוצות!!! “לתחנות הדלק” כי רק ע”י השיתוף של כל ה”סוגים” מצליחים לקבל כח!!
רק מהביחד, מהשיתוף, מהחולשה של כל אחד בקבוצה מול החוזקה של כל אחד בקבוצה , מכאן מקבלים כוחות!!!
הכח שלנו: הוא הביחד שלנו!!!
הכח שלנו זה ההבנה שכולנו מתמודדים וביחד אנו לומדים זה מזו,
לוקחים טיפים זה מזו,ומאמינים שאם החבר שלידי יכול = גם אני יכולה!!!!!!!!!!!!
אז חג שמח חברים!!!
וניפגש “בתחנות הדלק”
.
.
