[אלמוני]

בא לי קצת לשחרר עם הקשיים שלי, במקום שהכי פשוט ישפטו אותי..
האמת שזה נורא קשה לי, אני בתהליך מאוקטובר האחרון, ירדתי 14.6 קילו שזה מדהים מדהים מבחינתי.
אבל בזמן האחרון משהו השתבש לי, אני מודעת להכל, שזה בסדר מעידות קצת, ועליות קטנות אבל נכנסתי לסוג של שיגעון..כאילו התפרץ הצורך לאכול בכמויות,לבלוס. ולצערי היו ימים שפתאום לא שלטתי בעצמי, ואכלתי בטירוף לא סתם בהסחפות באמצע ארוחה ואז הרגשתי רע ומצאתי דרך להרגיש פחות רגשות אשמה..הדרך הכי נוראית שיכולתי למצוא, הדבר הכי פוגע גם פיזי וגם נפשי.
הקאתי, פעם ועוד פעם. אני מנסה לשלוט בעצמי אבל אז מגיע הערב ויש איזה משהו בבית שגורם לי לצאת מדעתי. אני יודעת כמה זה רע אבל זה פשוט משתלט עלי ואני בכלל לא חושבת בהגיון.
אתמול עבר לי היום מעולה, לא היו פיתויים אז עברתי את היום בהצלחה,גם היום אני מאחלת לעצמי להגיע הביתה אחרי יום ארוך להתקלח וללכת לישון.
מרגיש לי מלחמה יום יומית עם האוכל, כמו מאבק שמשתלט עלי. אם לפני חודש הייתי נהנית מהתהליך וזה באמת גרם לי לאושר, עכשיו אני מרגישה תסכול.
שומרת את המנה המותרת ליום שישי בתקווה שעד אז השבוע שלי לא יהפוך למותרת ,ואני אסתפק במנה מותרת אחת ולא אגלוש לעוד שטויות ואז ארוץ להיפתר מזה.
אולי עדיף להימנע השבוע ממותרת?
אני לא יודעת מה לעשות, עכשיו כשאני כותבת את ההודעה אני מרגישה שפויה לחלוטין, אבל בערב בבית כשזה משתלט עלי אין לי שליטה, גם תמונה של המנחה שלי עם משקל היעד שלי שמופיע במטבח לא עוזרת לי..אני כאילו לא רואה בעיניים (אפילו לאכול תמרים וחטיפי אנרג'י בכמויות גם עושה לי את זה בהתקף..)
חשבתי לבקש הפניה לפסיכולוג מרופא משפחה :סחרחורת:

זהו..
מאחלת המשך שבוע מוצלח :אוהב:

[אלמוני]

שזה רעיון טוב ללכת לטיפול.

את צריכה רק להעביר את היום. one day at a time.

קחי נשימה ארוכה ותגידי לעצמך “אני יכולה לעשות את זה”

תאמיני בעצמך
עשית זאת 8 חודשים. את יכולה לשלוט באוכל. אל תתני לו לשלוט בך.

רק היום, תצמדי לתוכנית. רק היום אל תקיאי. רק היום תאמיני שאת יכולה.

אתמול לא חשוב ומחר תדאגי על מחר. כל מה שאת צריכה לעשות היום זה לעבור אותו בלי להקיא. לא משנה כמה את אוכלת – אל תקיאי. תבחרי בבריאות.

מחזקת את ידייך ואנחנו פה בשבילך. תהיי חזקה.

[מאת]

תגובות