אל תתחרטי על דבר שנאכל ועוכל וסביר להניח (אם אין לך עצירויות) שגם כבר יצא.
אוכל לומר לך את גישתי ההוליסטית מפני שאינני עוסקת בקלוריות, וסליחה עם הצוות של חלי.
שומן הגוף זקוק לו והוא כלל איננו אויב אלא חבר וכמו שיש להגביל חברים שלא ישתלטו לנו על החיים כך זה לגבי שומן, סוכר, מלח, וקמח לבן. הכול עניין של מידה וכמות התואמת למבנה גופך.
סוכרים מעוררים את תפקודו של הלבלב להפריש הורמון בשם אינסולין אל הדם ולכן כשנכנס גרגר קטנטן של סוכר ישר נכנסים לפעולה תאי הלבלב לפעולה ומתחיליםלהפריש כמות אינסולין גדולה ובדרך זו נפתח בית חרושת הדורש עוד חומרים לעבודה ואלה החומרים הם סוכרים כלומר, כניסת סוכר = תשוקה נוספת לעוד כך שהחוכמה היא לדעת לעצור זאת.
לצערי בארץ כל הקטשופים למיניהם מכילים סוכרים.
קמח לבן מתורגם בגופנו לפחמימות ואלה מתורגמים לסוכרים כך שזה כמעט ממש כמעט כמו לאכול סוכר ולכן ישנה הגבלה בפחמימות אך באותה מידה ולשם ידיעה להבא…
ישנם קמחים שמרכיבם מדגנים שמתורגמים בגופנו לחלבונים ומשכך הם מומלצים יותר וניתן גם להשיג מקרוני, פסטות ופתיתים מאותם קמחים ועלותם אינה כל כך גבוה בהתחשב במטרה – הפחתת עודפים מיותרים מגופנו.
.
.
