- This topic has תגובה 1, 2 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 10 חודשים by
אלמוני.
-
מאתתגובות
-
12/06/2011 בשעה 11:15 #179767
אלמוני
לא פעילקמתי בבוקר מוקדם….חשבתי על כך התהליך שלי..שלכם…שלנו…ובאופן אוטומטי כשהמוטיבציה נחלשת אצלי…אני רצה לקרוא את שיר השמירה שלי…אז במיוחד בשבילכם לשבוע קסום….אוהבת !
במבט לאחור, היא יושבת שם , בחורה צעירה ושמנה,
מכווצת בפינה ועיניה בוכיות כמתחננות למשהו….
אין לה כוח, היא מחכה…אני יודעת שכואב לך, אני לוחשת לה…
זה כל כך ברור ואת יודעת שכואב לך אז למה את לא מקבלת החלטה?
למה את לא קולטת שכל זה מאוד דומה לדרך ארוכה…
דרך שאין בה מנצחים או מפסידים, פשוט דרך… למה את לא מנסה?
למה את בוכה?
ההמבורגר שאת אוכלת עכשיו, זו התשובה הראויה?
אני גם יושבת עכשיו בפינה, אבל בפינה מדהימה על הר גבוה במדבר, משקיפה למטה, את יודעת כמה מכשולים עברתי? כמה שדים ניצחתי?
אני עומדת עתה על פסגת העולם, את קולטת? אני על פסגת העולם….
מי היה מאמין שהפעם האור לא כבה כתמיד,
אלא הזרקורים כולם מופנים אליי ואני כלל איני מובכת…
מפריחה בלון ורוד לשמיים, בלון שיזכיר לי שהדרך לא באמת נגמרה
וכל דקה ביממה היא בדיוק כמו הקודמת..ואני כלל לא רעבה…
אני רואה שאת מהרהרת וחושבת, ואני גם יודעת שאת טרודה?
איך נפטרים מדבר כל כך מורכב בקלות, ואיך מורידים את כל המשקל הזה …
את בטח שואלת את עצמך עכשיו בפינה…
איך זה שאת נלחמת עם עצמך ונפגעת ונכשלת כל פעם מחדש….
את לא היחידה יש עוד הרבה כמוך, כמוני…פקחי את העיניים ואף את ליבך…
אם את באמת מוכנה, אבל לשינוי אמיתי ולא מזוייף,
הקשיבי לי… אני היא את ! רק במבט לאחור…
אני יודעת שאת מפחדת, מפחדת לגעת באמת במה שכואב לך…
זה לא האוכל, אינך מבינה? אז דאגי לעצמך, הכאב לא נעלם בלי עבודה קשה, כשמחביאים אותו הוא רק גדל , גדל כמו סופניה לכל המשפחה…
תלחמי, אל תוותרי, זה הקרב שלך מול השומנים,
אל תסגרי את מה שאת מרגישה עמוק בפנים…
כי זה יחזור, זה בוער, זה חזק, זה לא ייגמר…לכי לקבל עזרה,
ואל תדאגי אני פה, צאי מהפינה ועכשיו !!
אל תחשבי על הכשלונות יותר, התחזקי, אל תתייאשי..המשיכי ולא משנה מה.
את בטוח יכולה להצליח, רק האמיני בכך, אני מאמינה….
הידעת שאפילו במדבר בשממון יש תפוח סדום…?
תגדלי, תצמחי, תעבדי על עצמך, הצמדי לתוכנית,
חיים חדשים יגיעו במקום…והטיפות שאת תראי מהיום, אני מבטיחה, יפה שלי,
יהיו רק אלו של הגשם והאושר ולא של עינייך הבוכיות…
אלוהים בוודאי חייך כשנפגשנו…
אני אפילו בטוחה כי הוא עשה מזה עניין ענקי…..
הוא אמר למלאכים שבשמיים, שייצרו קשת למעלה בענן…
אז הביטי מעלה, הישר לקשת, אני שם….תחייכי אליי חזרה…
את לא לבד, אני איתך, אני בעצם את, רק במבט לאחור…
ורזה עכשיו ולתמיד! ובטוחה יותר מתמיד שאין דבר בחיים !
שלא אצליח לעשות אם רק ארצה בכך..”
מאמינה בכם בט-י-ר-ו-ף!!
איה13/04/2019 בשעה 15:16 #179768אלמוני
לא פעיללומר לך כמה את מדהימה..כמה את מרגשת ומעוררת השראה..כמה נתינה יש בך..באיזו רכות את מושיטה יד ונוגעת..
אני לא בטוחה מה זה אומר שניגשת הבוקר לשיר השמירה שלך….פשוט קל כל כך לשכוח שאת אנושית 🙂 בשבילי את קצת מלאך:)
אז השארי שם בפיסגת העולם.. כי זהו מקומך הטבעי!!!
-
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.