[אלמוני]

בנות ערב טוב. אני חדשה כאן. לאחרונה מנסה להיכנס לתהליך. כל פעם מתחילה – 3-5 ימים ושוב נשברת. עולה תוך יום כל מה שירדתי.
קוראת לאחרונה טיפים פה בפורום ומנסה להיעזר בהם.
אודה לטיפ איך מתחילים ללא שבירות? איך מסתגלים לאורך החיים החדש? האם בהתחלה זה שבירות ואחר כך זה יילך ויפחת כמות המקרים של “התנפלות על המקרר”
תודה לכולן

[אלמוני]

לא יודעת עד כמה אני יכולה לעזור לך, כי אני במצב לא רחוק ממך.
כל פעם הייתי מתחילה ונשברת.
עכשיו, בגלל שיש לי יעד ברור (בר מצווה של הבן), אני מחזיקה את עצמי בכוח!
כבר 6 שבועות בתהליך, ויכולה להגיד שככל שעובר הזמן – יותר קשה לי.
מתרגלים מאד לתוכנית (מבחינת ארוחות והרכבן) אבל זה נהיה (לי לפחות) יותר ויותר קשה לעמוד בפיתויים.
מה שאותי הכי מפחיד בכל התהליך הזה, זו העובדה שזה לכל החיים!
אין יותר ספונטניות, אין יותר את ההנאות האלה מהאוכל (שאצלי לצערי זו אחת ההנאות הבודדות שיש לי)

בקיצור – לא נראה לי שהצלחתי לעודד אותך, אלא יותר לפרוק את אשר על ליבי… :לאבטוח:

[אלמוני]

באמת באמת לרצות ושיהיה כח!
כי בהמשך זה לא תמיד פשוט, ולא תמיד יש ירידות.
מה שכן,אפשר ליהנות מהתוצאות גם אם הן קטנות, כי זה מה שמוביל הלאה.
והכי חשוב, התמדה.
אני כבר שנתיים בתוכנית, עם הרבה קשיים בדרך אבל הרבה רצון לשינוי והתמדה.
בסוף וגם בדרך זה משתלם, ירדתי 16 ק”ג.
מה עוד? אל תסתכלי כמה אנשים אחרים יורדים מסביבך כי זה רק מדכא, תשמחי בדרך שאת עושה ובהצלחות שלך.
ודבר אחרון, אולי כדאי לרשום מה את אוכלת כדי לא להתבלבל, לעבור שוב על החוברת או על האתר פה לרשום לעצמך תחליפים שאת אוהבת ולצאת לדרך.

[מאת]

תגובות