[אלמוני]

הי…עצובה ומיואשת..אני שנתיים וחצי בתוכנית, ירדתי כבר 17.5 קילו, לפני חצי שנה נסענו לטיול בחו”ל עם כל המשפחה ונפתחו לי כל המנגנונים, התחלתי לאכול ולאכול ללא שליטה, אכלתי עד כדי כך שלא יכלתי לטייל כי הבטן כאבה והצרבות לא עזבו אותי..חזרתי לארץ ישר לקבוצה עם עלייה של 5 קילו, ניסיתי להוריד אך לא הצלחתי יותר גרוע – במקום זה עליתי עוד קילו ועוד קילו, סה”כ עליתי 10 קילו!!!אני לא מצליחה לעצור את עצמי לא משנה כמה אני מנסה זה כאילו המנה שבי השתלטה עליי והיא מנצחת..בא לי לרצוח אותה ונמאס לי כבר ממנה!!

[אלמוני]

🙂 אני יכולה להבין את התסכול, (זה קורה לי כל כך הרבה)אבל את צריכה למחוק את מה שהיה ולהסתכל קדימה,ירדת המון ז”א שאת יכולה, לפי דעתי התסכול על הק”ג שעלית גורם לך להרגיש שנכשלת וחבל, אני יכולה להגיד לך שאני כמעט כל שבוע מתחילה מחדש, קורה לי הרבה שאני יוצאת מהמסלול אבל אני עוצמת עניים ומסתכלת רק קדימה וזה גורם לי להכנס חזרה למסלול, תחשבי על היתרונות על המחמאות שתקבלי וכו..מחזיקה לך אצבעות ,בהצלחה :שמח1: :שמח1:

[אלמוני]

אני זוכרת אותך…
אבל ממש…
מקבוצת טירת הכרמל… (צודקת??)
שוב נעלמת לנו, וכן, לצערנו ההעלמויות האלו עולות לנו ביוקר תרתי-משמע.
מה שחשוב שעכשיו את פה.
לפני שאת רוצחת את השמנה שבך, תתאהבי בה!
עכשיו אולי קשה לך לראות כמה היא יפה חתיכה ומדהימה, אבל אם רק תרצי, אם רק תעזרי “לה” זה יקרה.
את במקום הראשון, אם שם תשימי עצמך השמים הם הגבול.
שמחה שאת כאן איתנו

[אלמוני]

מנסיון המחשבה על כמה שעלית גורמת לך להתייאש ולשבור את הכלים. אל תחשבי על. תחשבי התחלתי עכשיו את התהליך וירדתי כבר 7.5 קילו. זה המון וזה מצויין ומפה אנחנו רק נמשיך להוריד. עשית זאת פעם אחת את יכולה שוב.
בהצלחה

[מאת]

תגובות