[אלמוני]

בדקתי את הנושא אצלי ואכן בכל פעם שהבוס מרגיז , הילדים מעצבנים, והבעל לא מבין שעכשיו אני גם בדיאטה וגם …”פסח” מה עושים עם ההרגל הרע הזה

[אלמוני]

אני כל כך מבינה אותך כי אני הייתי באותו מצב.
היום למדתי להבליג ובמקום להכניס משהו לפה
אני רצה לפורום ושם אני נרגעת מסיפורי ההצלחה
כי לשם אני רוצה להגיע.
בי בי מציפי

[אלמוני]

היי…
ואכן יש קשר בין תסכול לאוכל…אבל הבחירה בידיים שלנו!
הרגלנו את עצמנו עם השנים שכל פעם שיש לנו מצב רגשי כזה או אחר, אזי השיטת התמודדות הכי “טובה” שלנו היא באמצעות אוכל..ואכן הוא עוזר בדיוק לכמה דקות…ומשחרר אנדרופין חמוד בגוף שגורם לנו להנות למספר דקות אבל כשהוא פוקע אנחנו כועסות, זועמות, עצובות, ייסורי מצפון וכדומה..וגם את זה אנחנו יודעות…אז מה עושים? מחפשים חלופה….למשל, להתקשר לחברה ולעשות איוורור רגשי, לצאת להליכה, לעשות קניות:), לנקות, לסדר ארונות, ועוד כל מיני..:)
בהצלחה

[אלמוני]

חוזרים עצבניים, עייפים, שואבים אוכל בלי הכרה ובלי מודעות וזה יוצר עוד יותר בלגן ודאגות מיותרות.
אני רק התחלתי וכבר אני מרגישה שמשהו שם מתחיל להסתדר…יש לי מסגרת וזה יוצר סדר, גם בחיים גם בעבודה. בסופו של דבר איך שאנחנו מרגישים מקרין על כל תחומי החיים!
בהצלחה שיהיה לך ולי ולכולנו…!

[מאת]

תגובות