[אלמוני]

בתחילת הדרך בתוכנית אמרתי לעצמי שזה בדיוק מה שהייתי צריכה!
המנה המותרת לימדה אותי שפעם בשבוע אני יכולה לאכול מה שאני רוצה (כמובן בגבול המותר) שזה משמין וזה בסדר!!!!!
שמחתי מאוד ששיניתי משהוא בראש שלי
ו..שיגמרו ההתקפות זלילה.
לאחר תקופה בתוכנית (ובקבוצה) ירדתי כ- 6 ק”ג לשביעות רצוני,
אבל עכשיו אני שוב מוצאת את עצמי עם ההתקפות זלילה,
נגיד חטאתי בוופל אז אני חייבת לסיים את כל החבילה שלא ישאר ואם אני לא יסיים אז אני אחשוב עליה עד שאסיים.
לא רוצה לדבר בקבוצה – לא נותנים לי את ההרגשה הטובה לדבר שם חופשי (אסנת).
ההתקפות האלו גורמות לי ירידה משמעותית במצב רוח
אני כאילו לא בשליטה,
אם חטאתי אז קדימה כבר לאכול הכל
כשאני בשליטה אני מרגישה על גג העולם..

[אלמוני]

נפילות קורות לכולם נסי למזער נפילה ע”י זה שלא מכניסים אוייבים הביתה ואז לא צריך להתמודד איתם.

[אלמוני]

הי אני לא מכירה אותך אומנם אבל היה לי די עצוב לקרוא את ההודעה שלך.
את נמצאת במקום שכולם כאן היו בו וכולם כמעט יבינו אותך.
אבל תרשי לי לא להסכים עם מה שכתבת ובואי אני אנסה לעזור לך קצת.
קודם כל, בראש ובראשונה (ועם כמה שזה קשה לקבל) לפי מה שאת כותבת את לא מספיק רוצה, אני מסכימה עם מה שכתבה לך אושי שלא להכניס “אוייבים” הבייתה אבל ביום שתקבלי החלטה שאת בתוכנית וההחלטה תבוא מהראש ותלמדי לשים את עצמך במקום הראשון שום דבר לא יפתה אותך לא וופלים ולא שום דבר אחר.
צר לי מאוד שלא כיף לך בקבוצה שאת נמצאת אבל לדעתי (ומבלי להכיר את המדריכה) זה רק בראש שלך (ושוב אני לא שופטת אותך)
את כנראה כל כך כועסת על עצמך על מה שאת בעצם לא עושה שאת כנראה מחפשת אשמים, אני יודעת שכל המדריכות/ים של חלי הם מקצועיים, אדיבים ומוכנים תמיד לעזור אולי אם תנסי פעם לדבר על מה שקשה לך בקבוצה תגלי פתאום שאני לגמרי צודקת.
גם אני פעם חשבתי שאני לא יכולה לעשות דיאטה ולשנות הרגלי אכילה פשוט “לא יכולתי” עד שגיליתי שפשוט לא רציתי.
כשהחלטתי שאני רוצה, הגעתי לקבוצה (בינואר 2009) במשקל של 112.2 (ותאמיני לי שלא אכלתי רק את החבילה של הוופלים אכלתי את כל הקופסה) היום נובמבר 2009 אני 38.500 קילו פחות.
הדבר היחידי שהייתי רוצה לתת לך ואני ממש לא יכולה זה רק ל 10 דקות את ההרגשה שלי ותאמיני לי טל ששום סוג של מזון לא עומד ליד ההרגשה הנפלאה הזאת.
חמודה, קחי את עצמך בידיים, שימי את עצמך במקום הראשון, וצאי לדרך, הדרך לנצחון השומנים.
כי את יכולה, עובדה שכשרצית מספיק ירדת והמנה המותרת כן הספיקה לך, אז קדימה אל תרחמי על עצמך וקדימה….
ב ה צ ל ח ה.

[אלמוני]

את בעצמך רשמת את זה בסוף!
לא חבל לפספס הרגשה כזאת..?
כשאני לפעמים מרגישה שאני חייבת לאכול משהו שהוא אסור, אני לוקחת אותו יחד איתי לחדר עומדת מול המראה עם אותו חטיף, ממתק, או כל דבר אחר…ואז כבר, את חושבת פעמיים עם להכניס אותו לפה..
דבר נוסף, הוא שזה בסדר ליפול ולהישבר, אנחנו בני אדם וזה חלק בלתי נפרד מהתהליך, ככה לפחות אני חושבת…הקבוצה אמורה לתת לך את כל הכוחות אותם את צריכה, ואם את לא מרגישה כך, אז אני מציעה לך לדבר עם המנחה שלך אחד על אחד ולהגיד לה את זה..הדבר האחרון שהיא תעשה, ואני בטוחה, זה להפנות עורף..
בכל אופן שיהיה לך המון בהצלחה!!

[מאת]

תגובות