- This topic has תגובה 1, 6 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 9 חודשים by
אלמוני.
-
מאתתגובות
-
03/01/2008 בשעה 21:04 #37699
אלמונילא פעילהיום בזמן שכבר כמעט סגרתי את המחשב ורציתי לצאת הביתה
תפסה אותי הבוסית וקראה לי למשרד
בקיצור לא ארחיב בדיבור רק שבסוף השיחה יצאתי כולי מרוגזת ממורמרת וממש על סף דמעות
ואתם יודעים מה קורה לאדם שמן בזמן כזה נכון
אז בגלל שהייתי חננה עד היום ולא רציתי לקלקל הכל
באתי הביתה וישר יצאתי להליכה באתי אכלתי ארוחת ערב
ונכנסתי כאן לפורום לקשקש איתכם
עוד מעט אלך לאכול לי ארוחת לילה
אני מפחדת לא ליפול ואצלי נפילה זה נפילה ענקית
חבל לי כי הבטחתי הבטחתי להיות חננה ולהגיע ב- 24.12.08 לשמירה לפחות לחצי דרך לשמירה
אז אמרתי לעצמי שאני אוציא את כעסי כאן על המקלדת
וכאן יש תמיכה וכאן יעזרו לי הבנות החמודות
כאן החברים האמיתיים שלי
אוהבת אותכם ומאחלת לכולכם המון הצלחה ותשמרו בסוף השבוע
אני כאן לרשותכם תמיד גם אם אני לא תמיד מגיבה
בהצלחה לכולם והכי חשוב תרגישו טוב
מירית11/04/2019 בשעה 7:42 #37700אלמונילא פעילתפלי על המקלדת תוצאי כאן הכל ואל תשכחי יש לך יעד 24.12.08 ואת תגיעי לשמירה.
מאמינה בך שהפעם את תצליחי ובגדול.
11/04/2019 בשעה 7:42 #37701אלמונילא פעילאת לא תיפלי ביגלל אף אחד…שמעת?….
וכן אנחנו פה תמיד בשבילך…
תחשבי תמיד על מה שהשגת ולא חבל להרוס בגלל רגע של כעס או עצבים…נכון מאמי?…
אז יאלה צאי מהבאסה..
אוהבת תמיד..
שרית11/04/2019 בשעה 7:42 #37702אלמונילא פעילאיזה שינוי מדהים ……..
אני פשוט שומעת מקולך איך שאת לומדת להתאפק ולפתור את הבעיות לא דרך האוכל .
מיריתוש יקרה … החיים מזמנים לנו המון מבחנים בחיים
והתפקיד שלנו זה ללמוד להתמודד איתן ….
סיפור קצר ממני אלייך עם מוסר השכל יקירתי …
להניח את הכוס היוםהפרופסור החל את השעור ע”י הרמת כוס עם מעט מים. הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם רואים אותה ושאל את הסטודנטים: “כמה לדעתכם הכוס הזאת שוקלת?”
“50 גרם !” … “100 גרם!” …” 125 גרם!” … השיבו הסטודנטים.
“אני באמת לא יודע. על מנת לדעת כמה היא שוקלת עלי לשקול אותה.” אמר הפרופסור.
“אבל השאלה שלי היא: מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך למעלה כמה דקות?”“שום דבר” ….. אמרו הסטודנטים.
” OK . מה יקרה אם אחזיק את הכוס כך במשך שעה?” שאל הפרופסור.
“ידך תתחיל לכאוב” אמר אחד הסטודנטים.
“זה נכון. ומה יקרה אם אחזיק את הכוס כך יום?”
“ידך עלולה להתאבן, אתה עלול לחוש מתח עז בשרירים ואולי שיתוק ובודאי תיאלץ להתאשפז בבית חולים”
אמר סטודנט אחר וכל הסטודנטים צחקו.“טוב מאוד. אך במשך כל הזמן הזה האם חל שינוי במשקל הכוס?” שאל הפרופסור.
“לא” … הייתה התשובה.
“אז מה גרם לכאבים בזרוע ומתח השרירים?”
הסטודנטים היו נבוכים, תמהים.
“מה עלי לעשות על מנת להשתחרר מהכאבים?” שאל הפרופסור.
“תניח את הכוס” אמר אחד הסטודנטים.
“בדיוק!” אמר הפרופסור.
“בדומה לכך הן בעיות החיים. תחזיק אותן כמה דקות בראשך וזה נראה די בסדר. תחשוב עליהן הרבה זמן ואתה מתחיל לחוש כאבים. אם תמשיך הרבה יותר זמן הם מתחילים לשתק אותך. לא תהיה מסגל לעשות כל דבר. חשוב לחשוב על האתגרים או בעיות בחייך, אבל מה שחשוב עוד יותר הוא להניח להם בסיומו של כל יום לפני שאתה הולך לישון. כך אתה לא נלחץ, מתעורר כל בוקר רענן וחזק ויכול להתמודד עם כל אתגר, כל נושא שמזדמן בדרכך!”ובכן, אנא, ידידי, תזכרו “להניח את הכוס היום!”
ולך מתוקה תלמדי לקחת את הכעסים בפרופורציה …כי אומנם לנו היד לא כואבת אבל המצפון מעיק אחרי נפילה .. ואני מש גאה בך על בשינוי המדהים להתמודד עם הכעס לא דרך האוכל ..
שיהיה לך סוף שבוע קסום ושפוי חלי ממן
11/04/2019 בשעה 7:42 #37703אלמונילא פעילאוף, כמה שאני מבינה אותך!
פעם אחרי כל מילה שהיו אומרים לי הייתי בוכה ורצה לאוכל.
אבל עברתי תהליך בתכנית ולמדתי לקחת בקלות גם כשיש ביקורת מהבוס וגם כשהביקורת לא מוצדקת ומרגיזה, אני מוצאת דרכים אחרות להוציא קיטור ולא מוצאת מפלט באוכל.
אז כל הכבוד שלא נפלת והחזקת מעמד.
והכי טוב שנכנסת לפורום כדי שנוכל לפטפט איתך ולהשכיח את ההרגשה הרעה ואת הרצון לפיצוי באוכל.11/04/2019 בשעה 7:42 #37704אלמונילא פעילקראת את מה שכתבת וכולם ענו לך
לא ליפול על אוכל כי מי כמונו
יודעות שקשה לרדת.. שמעתי שאת
ירדת מאוד יפה אז שימרי על עצמך
כנראה שהבוסית שלך לא אכלה את
המותרת…חה…חה..חה
בקור כזה יצאת מגיע לך צלש
ביי..
שבוע קסום -
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.
