חדש! כל התוכניות של חלי ממן זמינות לרכישה באתר!!
מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #91191
    אלמוני
    לא פעיל

    גם אני כמו רוית וכמו מכורה לשוקולד כבר הייתי וכבר השגתי ירידות מאוד יפות, אך לצערי לא הצלחתי לשמור על ההישגים.

    האמת היא שאני די סקפטית כי יש לי משהו שעוצר את היכולת שלי לעשות דיאטה. אני לא מבינה את המשהו הזה. זה יותר גדול ממני.
    לפעמים אני חושבת שכבר עדיף להשאר ככה, מאשר לחיות כל רגע עם ההתמודדות מול האוכל. אבל אז אני אומרת לעצמי שכבר הייתי שם, ואם יכולתי פעם, אוכל שוב.

    ניסיתי כל מיני דברים בתקופה שלא הייתי בקבוצות, אך שום דבר לא פעל לאורך זמן. כאילו משהו מפחיד וגדול ממני, כמו שכתבתי, עצר את היכולת שלי להתחייב לעצמי, לעשות למען עצמי. אני חושבת שזה פחד. פחד שאם לא יהיה לי את האוכל המנחם והמפצה, אני פשוט אקרוס ואתמוטט נפשית. זאת מחשבה מאוד קשה.

    אני לא מצליחה לנתק את ההתנייה שאומרת “אוכל שווה להרגשה טובה”. בתקופות שאני בדיאטה אני מרגישה שיש יד לוחצת על הגרון שלי, ושאני חיה את החיים רק ב70% של החוויה. אני כל הזמן צריכה להיות בהיכון, פן האוייב, קרי האוכל, לא ישתלט עליי. האוכל בעיניי הוא אוייב. בגלל זה אני לא מארחת ולא מבשלת.

    לפני שבועיים חזרתי לקבוצות. פגשתי חברות שהיו איתי במחזור הירידה הראשון. זה עודד אותי מאוד. אני עושה את התוכנית ומנסה לא לחשוב אפילו מה יהיה מחר. רק שעה ועוד שעה ועוד שעה. ככה זה עובד בשבילי. אם אני מתחילה לחשוב על כמה אני צריכה לרדת או על הזמן שזה יקח לי, אני נתקפת בחרדה קשה, שמרפה את ידיי.

    אוף, כתבתי המון. מקווה שתהיה לכם סבלנות לקרוא.

    שלכם,

    החוזרת.

    #91192
    אלמוני
    לא פעיל

    כתבי לי את המייל שלך, יש לי מה להגיד לך (מזדהה בטירוף)
    [email protected]

מוצגות 2 תגובות – 1 עד 2 (מתוך 2 סה״כ)

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.

דברו איתי
Whatsapp icon
Whatsapp icon חלי אני רוצה להצטרף
נגישות