[אלמוני]

היום אחותי חזרה מחופשה ארוכה וכמובן שאוכל תמיד מצטרף למסיבה :צוחק:
אז אמא שלי קנתה מלא שוקולדים וסידרה על השולחן יפה כזה וזה מפתה!
ואז בארוחות צהריים יש לנו חומוסייה מעולה מתחת לבית אז אנחנו תמיד לוקחים הביתה ולא יושבים שם אז היא ואמא שלי הביאו חומוס,פלאפל,צ׳יפס,פיתות ואני רק ישבתי איתם – אכלתי שעה קודם בערך את הארוחת ביניים שלי אבל זה עדיין גירה אותי, ואמא שלי אמרה לי כל הכבוד וניסתה להגיד שזה לא שווה את זה עדיף להצליח בתוכנית אבל עדיין זה מגרה ממש!
וחוץ מזה היא קנתה גם בקונדיטורייה של מיקי שמו מלא מיני פחזניות ועוגת קרמשניט וגם בערב אנחנו עושים סוג של ארוחת שישי כי היא לא הייתה איתנו בשישי כמעט חודשיים ..
קיצר ממש קשה עם כל הפיתויים, זה לא יום שגרתי וכל כך בא לי לאכול מהכללללל. בנתיים לא נגעתי בכלום אבל מעצבן אותי שכאילו אני קצת מקנאה שהם יכולים לאכול ואני לא …

מה עושים? מה אומרים לעצמנו ברגעים האלו שכולם אוכלים דברים מפתים ואנחנו צריכות לחזק את עצמנו ולשכנע את עצמנו שזה לא שווה את זה?
לפעמים זה קשה ולפעמים אני גם לא מאמינה לעצמי כשאני אומרת שעדיף לי בלי זה חחח
רק ברגע שאני אוכלת ומרגישה את התחושה של נפלתי,קילקלתי, הרסתי לעצמי אז אני מבינה שזה לא היה שווה את זה ומתחיל גלגל של נפילות שלא נעצר.

חייבת את עזרכתן באיך לדבר לעצמי כשיש רגעים קשים כי בסה״כ אני כן רוצה מאוד את התהליך וזה שאני מחזיקה זה אומר לי שאני יותר רצינית הפעם אבל זה קשה ולא בא לי שיום אחד זה לא יעבוד. אז שתפו אותי במה עוזר לכן :אוהב:

[אלמוני]

הי טאי, חג שמח !!
קודם כל כל הכבוד שעמדת בפיתויים עד עכשיו. מאמינה שגם תצליחי בהמשך היום!!!
א. להגיע שבעה לארוחה כזאת.
ב. לדאוג לעצמך לנישנושים חינמיים ( פלטת ירקות יפה)
ג. להכין כוס תה גדול / קפה טעים ולהסתובב איתו
ד. אם בכל זאת תחליטי על איזו פחזניה – תעשי שוב סיבוב ותבחרי משהוא שהכי הכי בא לך!!
לדוגמה -אכלתי פחזניה לפני שבוע- אז היום לא אבחר אותה. אקח משהוא אחר שיעניין אותי. אל תוכלי בשלמות- תחלקי לכמה וקחי ביס. כך אני עושה
לפני כי 3 חודשים הייתי בבית מלון אירוע מעבודה של בעלי. הייתה א. צהריים מסביב לבריכה עם מלא מוסיקה בלונים ומלא אוכל שלא מתקרב לתוכנית: פלאפלים , פיתות קטנות אך מטוגנות, סיגרים, בשרים – לא לעניין.
הסתובבתי בין הדוכנים ולקחתי מכל אחד משהוא: מלפפון חמוץ, עגבניה, חסה , אנטיפסטי , בחרתי במנה קטנטנה של מוקפץ ובניתי לי ארוחת ערב. ( כמובן בערב הייתה ארוחה רגילה של המלון) לא אגיד שהיה לי קל כל הוויתורים האלו. אבל בסוף השתלם!!!
לא חייב להינות מהאוכל , האווירה, שיחות עם אנשים – במיוחד עם אחותך שלא ראית אותה תקופה- זה מה שעושה לנו את האושר!!!
תהיני!!!!

[אלמוני]

איך שאתם תומכות האחת בשנייה.
היה לי עכשיו רגע קשה, וקראתי את ההודעות. רק מלקרוא תגובות שהן בכלל לטאי, אני מרגישה מחוזקת. מרגישה שלמרות שהדרך עדיין לא סלולה, שעדיין הכי חשוך לפני עלות השחר, אני בכיוון הנכון, ואני לא מוותרת.
אני ממש בהתחלה, וגיליתי שאני “מגלחת” מהצלחות של הילדים, ושקשה לי לא לחטוף, ומאוד קשה לי לתכנן. אבל זה בסדר. כי לפחות כרגע אני במודעות, עובדת על כל הקטנות האלו שיחד מכשילות אותי. :שמח1:
המון תודה לכן.

[אלמוני]

אז למרות הכל גם אני עושה מאמץ; )
יש לי היום כל הזמן תחושת כבדות כזאת שזה די מבאס אבל ממשיכה!
אני אוכלת כרגיל
עודה בדיוק עכשיו מותרת סופר פשוטה וגם לא מגיעה ל600 בכוונה, כי אני יודעת שבגלל שאני לא אחראית תמיד על הבישולים בחג ואז אני מעדיפה לשמור על איזון 😉
לא פשוט אבל אפשרי
טאי לגבי מה שכתבת..
אני ממליצה לך באמת לבחור משהו מבין הכל ולאכול אותו, אני מבינה את תחושת התסכול אבל השלב הראשוני של חזרה לתהליך של ירידה במשקל הוא תמיד הכי קשה ותמיד יותר מאתגר כי את עדיין לא בשגרה שלך של האוכל הבריא ,א בל קטן עלייך!
תכיני לך קפה מפנק עם פחזנייה או 2 ליד ותסגרי סיפור;)

[Moran.s]

כל כך ישיר ואמיתי. :מבולבל: ..

[מאת]

תגובות