[אלמוני]

הייתי בשמירה. חודשים ספורים אח”כ עברתי דירה, מאז אין לי קבוצה קבועה
כמו שהיתה לי בתקופת ההרזיה, הייתי בקבוצות שונות בזמן השמירה – באף אחת מהן לא הרגשתי את אותו חיבור, ובנוסף מכיוון שאני בשמירה התחושה שלי שהמנחות ה”חדשות” לא ממש תומכות.
אני כבר לא בשמירה, אבל אין לי מנחה לפנות אליה לעזרה ואני גם לא חסרה באף קבוצה…
אין לי את החברות התומכות מהקבוצה הקודמת ואת המנחה הקודמת.
חבל לי לעלות הכל ואני מרגישה נורא לבד במערכה, לא כל כך יודעת מה לעשות
וכמובן שלא מצליחה לחזור לתפריט ורק נמצאת במגמת עליה :עצוב:
אני שונאת את איך שאני נראית, ואת זה שאני הורסת הכל ולא יודעת איך להחזיק את עצמי.
אולי זה ישמע מוזר לחלק מכן, אבל אני מרגישה כמו מכורה שלא יכולה להפסיק לחשוב על מתוק,
מנשנשת שוקולדים, עוגיות, קוראסונים ומה לא בלי הפסקה, אני ממש לא רגועה, רק חושבת על הדבר המתוק הבא שאני יכולה לאכול :עצוב:

[אלמוני]

איפה את גרה?
אני יודעת שהשקעת הרבה בשביל להגיע לשמירה, כמו כולנו.
אני גם הייתי שם, פרשתי, עליתי, חזרתי לקבוצה ולשמחתי שוב לשמירה ולשגרה!
תחשבי, האם מוגזם להשקיע פעם בשבועיים נסיעה לקבוצה ןלמנחה שתמכה ועזרה בתהליך? הם מאוד רחוק אז אולי למצוא קבוצה אחרת – לסוע פעם בשבועיים, – כי אם היית יכולה כל שבוע להגיע, לא היית עכשיו מבקשת עזרה כזו בפורום.
מפגש הכולל תמיכה ושקילה פעם בשבועיים, על אף הקושי בנסיעה, שווה את ההרגשה הטובה, ואולי גם את החיסכון הכלכלי כפועל יוצא מכיוון שאין צורך שוב לרכוש בגדים גדולים (שהרי זרקנו / מסרנו את הכל).
תחשבי עם עצמך האם שווה לך ההשקעה הזו והאם יש קבוצה במקום גיאוגרפי שיכול לבוא בחשבון.
בתחושה שלי, מחוייבות כזו + כמובן הביצוע, התמיכה והעידוד, יעזרו לך לחזור לשמירה המיוחלת
בהצלחה. :שמח1:

[אלמוני]

אני מבינה מאוד מה עובר עלייך, אל תחשבי על עצמך מכורה… אבל קחי כל יום בנפרד, זה הופך את ההתמודדות ואת ההשינוי במחשבה ליותר קל… לפחות בשבילי.
מבינה גם את המחשבות על המתוק, כל הזמן… אני מצויידת בסוכריות מותר על מקל שהרבה פעמים פותרות לי את “הקריז”…
מאיפה את?
גם אם את לא יכולה להגיע לקבוצה, הפורום פה קבוצה מדהימה ותומכת מאוד…
אם יש משהו שנוכל לעבור בשמחה רבה.. רק אל תשנאי את עצמך, את מדהימה… כמו שהצלחת פעם ראשונה תצליחי שוב… (זו מנטרה שאני משננת לעצמי)…
בהצלחה. :שמח1:

[אלמוני]

שינוי מהווה איום כשנעשה עבורך והזדמנות כשנעשה על ידך… ואסביר: מעבר הדירה יחד עם ההסתגלות לקבוצה החדשה הן משהו חדש עבורך, והתחלה במקום חדש היא לא תמיד “דרך סלולה”. אני בטוחה שהיה לך קל יותר במקום הקודם “המוכר”, אבל אין זה אומר שלא תסתגלי ותפתחי יחסי חברות גם בקבוצתך החדשה. עצתי לך תפני למנחה שלך בשיחה 1:1 אני בטוחה שתרגישי בבית כשתסבירי לה מה הקושי. אל תשנאי את עצמך כי זו בדיוק התחושה שתעצור אותך מלזנק קדימה – ליעד. בהצלחה :אוהב:

[מאת]

תגובות