היי ספיר,
קודם כל – כל הכבוד על זה שהחלטת לקחת את עצמך בידיים ולהיכנס!
נכון שבמבט לאחור את חושבת: איפה הייתי עד עכשיו?? ואיזה כיף אורח החיים הבריא?
מרגישים קלילים יותר! :לשון:
אני אנסה לתאר לך בכמה משפטים מה קורה בקבוצה:
חצי שעה ראשונה – עומדים בתור למשקל. בשלב הזה כולם מדברים עם כולם בתור ומחליפים חששות 😉
לדוגמה: “אתמול אכלתי קלילית אחת יותר מדי ועכשיו אני הולך להצטער על זה”, “וואו וואו וואו מה שאכלתי בסופ”ששששש אמאאאאאאא!”; “אני בחששות. אין אין אין עליתי לפחות 2 ק”ג אם לא יותר!!!!”
כמובן שכולם דוגמאות שלי :צוחק:
בשקילה עצמה, את עולה לבד (רק את והמדריכה ליד המשקל), המשקל מחשב מספרים ואז יש תוצאה על הצג. בדר”כ מחייכים :שמח1:
המנחה כותבת לך בכרטיס השקילה את המשקל אומרת לך כמה ירדת או עלית ואז משפט לחיזוק 🙂
את לוקחת חטיף (חינם :קול: ) והולכת לשבת או לקנות מוצרים אם את מעוניינת.
אחרי חצי שעה כשכולם נשקלים מתחילה סוג של “הרצאה” כל פעם על נושא אחר. ההרצאות האלה מעשירות ומלמדות והם תורמות לידע שלך בצורה מדהימה! את רואה דברים שחשבת שהם מינוריים בצורה שונה (“עיגול של חציל מטוגן זה 200 קלוריות?!?!?!?!?! אבל זה חציל!!!!”)
משך ההרצאה היא בערך שעה פלוס מינוס ומדי פעם ופעם עושים סבב שכל אחד מספר כמה הוא ירד או עלה השובע וכמה הוא ירד בסה”כ ובכמה זמן. המצטיינים מקבלים כפיים ותהילה כלל עולמית :לשון:
זהו בסה”כ. אין שום דבר מפחיד או מפדח. לא נשקלים באמצע הקבוצה וכולם רואים. השקילה היא אישית ופרטנית. לדעתי הקבוצה זה חלק בלתי נפרד וממש נחמד שם!
בצלחה :אוהב:
.
.
