יש לי מיליון תירוצים למה להרוס את הדבר הטוב הזה, טרם סגרתי שבוע…
הרי עד היום במשך כמה שנים, שום דבר לא שרד את השבוע הראשון :סחרחורת:
אתמול החלום שלי התנפץ..הבוקר עם הידיעה על המשפחה ברחובות (תנחומים לאם שיודעת ים של צער…) :עצוב:
ואז הספיק טלפון מבית הספר, מבט חטוף וכואב במראה (זה כבר מעל ומעבר ליכולת שלי ביום כזה לראות את הפרצוף הנפוח הזה…אוף)
וזה כבר הספיק לי כדי לשכנע את עצמי שבמיילא, על מי אני עובדת?
כח הרצון והרזון שלי חזק, חזק במחשבה שאני שמה ובמיילא פסח..והבית כבר ריק ממאכלים בריאים…
אז אולי בכל זאת אחטא ואשוב אחרי פסח…
החזקתי את עצמי חזק, אכלתי בצהריים 2 כוסות פסטה כדי למזער נזקים…
זה לא הספיק לי וכל הזמן אני משכנעתאת עצמי שמצד אחד זה לא שווה להשבר על פיתה עם ממרח שוקולד וומצד שני, הרי אני במיילא לא אשנה כלום וכנראה שגם לא אשתנה אז יאללה, מה אני מקפידה?
ממש יצר הטוב ויצר הרע :לאבטוח:
לקחתי את עצמי לשיחה והתנאתי תנאי ידוע מראש, אמלא לי קערה במרק של חלי ואם זה לא יספיק אז באמת שאין לי תוחלת…..
אכלתי מרק חם..לאט לאט והמשכתי בשכנועים עצמיים שזה זמני..שזה כבר נגמר ואהפיתה אוטוטו במיקרו וכו
ובאותה נשימה ביקשתי מעצמי להתמלא מהמרק כך שלא יהיה מקום לפיתה הזו.
לא חטאתי, לא נשברתי, תודה לאל.
אבל גם לא התמלאתי מהמרק…
החלטתי לתת לעצמי הזדמנות. רגע לפני שאפנה ליכולות הכירוגיות למיניהן..
אני בסך הכל רוצה לרדת 15-20 קילו. לא יותר!
אז למה זה כל כך קשה?
מחזיקה לעצמי אצבעות כל שנייה שלא אשבר
הייתי חייבת לפרוק. תודה שקראתם. :שמח1:
.
.
