[אלמוני]

חלק מהתהליך הארוך העמוק והמשמעותי אל הגשמת חלומנו- כולל גם נסיגות, עליות, אכזבות וכעסים עצמיים.
אבל חשוב בכל מחיר להמשיך את המסע המרתק הזה. מסע אל האני העצמי.
לראות את קו הסיום מול העיניים ולהמשיך בדרך,
כמו במרתון ארוך- לפעמים רצים, לפעמים הולכים.
וכשמתעייפים עוצרים לרגע או מתקדמים בזחילה,
העיקר לא לפרוש מהמרוץ.
לא משנה לי מתי אגיע לקו הגמר- העיקר שאגיע!!! :צוחק:

גם אני כבר תקופה ארוכה זוחלת אל הגמר
הייתי 3 קילו לפני הסוף ועכשיו 5 קילו לפני הסוף
כבר חצי שנה שאני נתקעת באותו המקום
אבל ממשיכה!!!
וכשאגיע… :מאושר: אהיה הכי מאושרת בעולם!!! :מאושר:

[אלמוני]

נהניתי מכל משפט שכתבת.
הכי התחברתי ל “העיקר לא לפרוש מהמרוץ”
ואפרופו מרוץ…
“אם לרץ למרחקים ארוכים יריב שעליו לנצח, הרי זה הוא עצמו מתמול-שלשום” (הרוקי מורקמי)

[אלמוני]

תודה רבה רבה יקירה
עודדת אותי מקווה שיהיה בסדר

[אלמוני]

איילה יקרה.
כאשת מרטוניסט ורץ אולטרות אני יכולה להצהיר בזאת…שהמרתון שלנו הרבה יותר ארוך… 😉
בעצם אנחנו במרתון שאף פעם לא נגמר…לכן…אצלנו מתעייפים,דורכים במקום,ולפעמים אף נסוגים אחורה… 😉 וזה בסדר ונורמלי העיקר להמשיך… 🙂
ואת ממשיכה…ובכזו נחישות את תכבשי בסוף את היעד!!! :אוהב:
מחזיקה לך אצבעות בדרך להשגת היעד הנכסף!!! :אוהב: :אוהב:
רחלי ו.
:אוהב:

[מאת]

תגובות