[אלמוני]

היום הוא יום לימודים שלי. ובצהריים נפוצה השמועה על חיילים שנחטפו, וחברה שלי שיש לה בן שם התחילה נורא לבכות ולרעוד וזה רק מהלחץ של המחשבה אולי…

בקיצור התאפקתי לא לבכות איתה אלא לחזק אותה ועזרתי לה להשיג את בעלה כי את החייל שלה לא הצלחנו להשיג.
בקיצור, בדך הרגשתי כל כך רע שרק כיף כף הרגיע אותי.
זהו. ממשיכה הלאה בארוחה הבאה.
בברכת ושבו בנים לגבולם
ליאת פ.ר

[מאת]

תגובות