מותר לאדם פגוע לשתף ברגשותיו כדי לשפר דברים שכואבים לו. בכל תחום.לא רק כאן. זה לא בית ספר ואין כאן ילדים קטנים שמחוייבים בהתנהגות צייתנית. אם מוציאים מה כואב, אפשר לקבל תשובה.
ברוב החברות כשמגיעים למשקל יעד, ממקבלים מין 'חברות כבוד' שמאפשרת להגיע למפגשים בחינם. זו לא טובה לנזקקים אלא מין צ'ופר' שאמור לדרבן את האדם להמשיך לבוא לקבל תמיכה בקבוצה.כמובן שיש לו אחריות להמשיך ולבוא אבל לא צריך לעשות הרבה חשבונות..כשחברה לא מגיעה למפגש שקבעת, את מרימה טלפון בלי לחשוב שזו בעיה שלה.כשאדם לא מגיע חודשים-טלפון אחד של שאלה מה קורה-יכול לעשות המון.למה לא? עניין של איכפתיות.במיוחד שמי שמגיע לשמירה כבר פיתח קשר טוב עם המדריכה והמשתתפים, אז למה לתת לו להיעלם? אולי הוא נשבר ומתבייש?ואין לי ספק שהנהלים יתרעננו עכשו כי אין לי ספק שהכונה טובה. פשוט הגוף גדול[החברה…] ודברים כאלה יכולים לקרות מחוסר תשומת לב.
.
.
