הי ממי.
חיבוק גדול ממני!!
הרגשתי את הכאב שלך זורם על פניי הכתוב…
הרגשתי את תחושת התיסכול,
הרגשתי כמה עייפות יש שם…
ואכן הגדרת את זה נכון: אין לך כח למלחמות הללו!!
ואת צודקת, יפתי, במלחמות יש רק מפסידים…
תיארת בפרטי פרטים את תחושת ה “נמאס” לך..
אני מכנה את זה נקודת “אל חזור”…
כשאני הרגשתי שכ”כ נמאס לי! כשאני הרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר!! זו היתה הנקודה שבה החלטתי לגרום לשינוי!!!
לא עוד!!!
לא מוכנה להיות שם יותר!!!
נמאס לי!!!
נמאס לי לוותר לעצמי ועל עצמי!!!
ואת זה מינפתי לעשיה!!
קומי מותק, חזרי לקבוצה, הסירי מהלקסיקון שלך את המילה “דיאטה”, כי דיאטה זה משהו זמני…
חשבי האם את רוצה שינוי?? שינוי אמיתי, ללא “שעונים”, צעד ועוד צעד..
האם את רוצה להכניס לחייך תנועה אחרת???
האם באמת נמאס???
אני תמיד זוכרת שהתהליך הזה לא קל, אבל היה לי הרבה, והרבה יותר קשה להיות שמנה!!!
בהצלחה..
.
.
