[אלמוני]

אןףףףףףףףףף אני במשבר!!!!!
מתביישת אפילו להגיד שאתמול לא הלכתי לשקילה מהחשש שעליתי…
אולי אני מחמירה מידי עם עצמי אבל כזאת אני!!
פשוט דילגתי על השקילה אתמול כדי לתקן השבוע.. אבל ירדה לי ככ המוטיבציה, אני פחות נצמדת לתפריט ומרגישה ככ רע עם זה!
אני מנסה להזכר בתחושות הנעימות של לקום בבוקר אחרי יום טוב של שמירה ומנסה להאחז בתחושה הזאת כדי שתוביל אותי חזרה למסלול אבל ממש לא מצליחה!!
ואז כמובן… אני מבואסת יותר, חסרת אנרגיות.. עצבנית :כועס: ולא כייפית בכלל!!
בבקשה חיזוקים בנות אני ככ זקוקה לזה… יש לי עוד דרך ארוכה עד השמירה… עוד 8 קילו שאני צריכה להוריד 🙂

[אלמוני]

אני מאוד רוצה להעביר לך תחושה של חיזוק , מילות של עידוד – דף חלק , בניסיון לחזור לשיגרה ולשכוח מה היה – מה שהיה היה ועכשיו כן להצמד לתפריט
מחזיקה לך אצבעות!!

[אלמוני]

כל כך מבינה אותך, אבל נסי להיזכר ברגעים שבשבילהם את עובדת קשה, בגדים שקנית כשרזית, להתלבש בקלות בלי לעמוד שעות מול הארון ואין מה ללבוש… שמונה קילו זה לא כל כך רחוק, עניין של שלושה חודשים ואת שם!! מצאי תעסוקות שיימנעו ממך להיפגש עם אוכל לא רצוי, מלאי את הבית בחינמיים , וכל הזמן זכרי שאת באמצע תהליך שייתן לך באמת תחושה טובה בסופו. שווה לצאת למלחמה על זה!

[אלמוני]

שדילגת על השקילה..
אם החשש מעליה השאיר אותך בבית במקום להגיע לקבוצה את פשוט עובדת רק על עצמך.
לכולנו מעידות וזו בדיוק הסיבה כן להגיע לקבוצה וכן לעמוד על המשמר.
מהקבוצה לוקחים כח, מוטיבציה וטיפים לשבוע נוסף.
אין תהליך עם 100 אחוז הצלחה. יש מעידות, יש שבוע טוב ושבוע פחות טוב.
אנחנו צריכים ללמוד להתמודד ולחיות בשלום עם שני מצבים אלו.
חייכי ולשבוע חדש :אוהב:

[מאת]

תגובות