טוב..
חזרתי מהטיול והקפדתי ככל שניתן ובכדי לכסות על מצב בו חרגתי החשבתי את הטיול והחריגות בו כ”מנה מותרת” .חזרתי עייפה ומותשת ראיתי שעליתי כמה מאות גרמים (כ700)והחלטתי לא להשבר ולהמשיך בתוכנית.(למרות שממש לא ברור לי למה עליתי)
והיום לפני שעמדתי ללכת לקבוצה רציתי להמנע מלחץ ונשקלתי(קרה לי לפני כחודש שראיתי שעליתי בקבוצה ובכיתי נורא והתביישתי והחלטתי שאין מקום להפתעות..) וראיתי שעליתי ולא הייתי מסוגלת להביא את עצמי ללכת לקבוצה.התביישתי!
אני ככ מאוכזבת מעצמי.
אני יודעת שלא התעמלתי השבוע (מיליון תירוצים יש אבל האמת חוסר חשק)אבל הקפדתי על התפריט מאד (1200)ולא ברור לי למה עליתי..מילא הייתי נשארת אותו הדבר אבל לעלות..(??!!)
יש לי כ5 וחצי לרדת ואני פשוט לא מצליחה לשבור את המשקל הזה.. אני תקועה.
אני עולה ויורדת ויש לי תחושה שאבדתי שליטה על “למה..” .אני באמת לא מבינה למה המשקל “ככה” – רגע למעלה ורגע למטה .מפתיע מחדש ..בלי קשר הגיוני בין מה שאכלתי ועשיתי.
אולי אני צריכה לחזור לכתוב כאן כל יום מה אכלתי..
בררתי ויש קבוצה גם מחר אמנם לא עם המנחה שלי (חלי)ובשעה אחרת ממה שאני רגילה אבל זה טוב מכלום..
אני רוצה ללכת מאחר ושבועות זה החג שאני הכי חוששת ממנו ואני מקווה לקבל שם הנחייה.אבל זה מביך בעייני.יש לי חברה שלפני השקילה “צמה” כמעט יממה- אני לא אוהבת את זה אבל היום ביאושי ניסיתי ושאכלתי (האמת בשליטה למרות הרעב באופן מפתיע) הרגשתי בחילה -אמיתית ורגשית..
אבא שלי אמר לי היום שאני מחמירה עם עצמי ושהציפיות שלי הן שלי ואיש לא מאוכזב ממני אם עליתי ואם ירדתי זה רק שלי..
ושבכלל לטעמו אני נראית טוב.אבל אני לא מרגישה ככה.אני מרגישה שמנה יותר משהייתי 13 ק”ג יותר..
איך זה הגיוני? האם עוד מישהו חווה את זה?
סליחה על ההתפרקות.
נראה לי שאלך לישון אני ממש מבואסת.
מה לעשות -ללכת לקבוצה אחרת או לחכות לשבוע הבא ?
אתי.