היי שירי. שבוע החגיגוס הזה היה, עבר, תם ונשלם. אז אכלת והעלית במשקל. סו וואט? האם זה אומר שאת חסרת כוח רצון / מוטיבציה / שליטה עצמית? לא ולא. זה אומר שבשבוע לא פשוט זה גם היפים והאמיצים שביננו נאלצים לעבור מארוחה-לאירוח-לארוחה-לטיול-לפיקניק ובנוסף שלל איסורים והיתרים של חמץ-כשר. אז איך מצחצחים את השבוע? חד משמעית: לא מצחצחים. אנחנו כל כך רגילים לכוון גבוה, שאם מפספסים וקולעים מעט יותר נמוך (כמו בשבוע הפסח), אנו מייד מרגישים ככשלון מוחלט. מוצדק? ממש לא.
גם אני לא עשיתי 100%. עם יד על הלב, אתן לעצמי ציון 85%. (פעם, לפני שהייתי בחלי ממן, הציון שהייתי נותנת לעצמי בסוף חג הפסח היה מינוס 490, אז קצת פרופורציות איילה, בבקשה…).
ולקינוח אזמזם ברשותך את השיר הידוע של הגשש החיוור “שיקום”:
מי שבפסח אכל בדיוק 6 ארוחות ביום, לא פספס ולא פזל – ש י ק ו ם.
מי שבפסח ביצע פעילות גופנית מדי יום וניצל את כל ימי החג למטרת תזוזה – ש י ק ו ם.
מי שבפסח דקדק ודייק ולא אכל ולו בדל של מצה נוספת לרפואה – ש י ק ו ם.
אף אחד לא קם, אף אחד לא קם…
יאללה, חוזרים לעבודה. תרתי משמע.
🙂 שבוע נפלא.
איילה