[אלמוני]

ביתי בת 21 ולה משקל עודף, לפחות 20 קג עודפים. אני יודעת שאני לא נוהגת נכון בזה שאני מעירה לה , אבל זה מעבר לשליטתי.
כעת, החלטתי טיפה לשנות כיוון ונרשמתי אני לקבוצה של חלי במקום מגוריי (אני רוצה להוריד 5 קג- ולא יותר) אחת הסיבות שהצטרפתי הייתה לעודד את ילדתי על ידי מתן דוגמא אישית אני כבר שלושה שבועות בקבוצה וירדתי קילו תשע מאות. אני מספרת ומשתפת את ילדתי אך לא עושה רושם שזה מדרבן אותה, היא כל הזמן אומרת שהיא תצטרף אך בבוא העת היא מסכמת שזה יקרה בשבוע הבא.
יש לכן עיצה ראויה עבורי?

[אלמוני]

הכל זה דעה אישית שלי אני מנסה לשים את עצמי במקומה, יכול להיות שמישהו אחר יגיד לך דעה אחרת לגמרי משלי.

אני אף פעם לא הייתי רזה. תמיד היה עודף משקל כלשהו. לפעמים קצת יותר ולעתים קצת פחות. עד שזה לא הפריע ***לי*** זה לא היה משנה. לא משנה אם אמא שלי תגיד לי שאני צריכה לרדת במשקל, או לעשות ספורט, או לא לאכול עוד פרוסה עוגה- זה רק הרגיז אותי יותר.
כשאחותי הגדולה ירדה טיפה במשקל התחלתי לקנא, ולאחר תקופה ארוכה שדי הזנחתי את עצמי וכל הבגדים שלי התחילו כבר ללחוץ אז נפל האסימון.

זה לא עניין של גיל (כי אצלי זה הגיע בגיל 29), אלא עניין של הבנה. מתישהו האסימון נופל וזה מתחיל להפריע. כשזה בא ממך אז אתה עושה את זה מכל הלב. יש לך מוטיביה לעשייה.
אני אישית פשוט חושבת שההצקות וההערות מהסביבה לא תמיד תורמות אלא רק מחמירות את המצב.

אין לי ספק שזה שאת מהווה דוגמא אישית יתרום והרבה.
אני מניחה שגם הבישולים בבית הפכו ליותר בריאים אז אולי זה גם ישפר את המצב.
צורם לי המשפט שכתבת זה מעבר לשליטתי. יש לך שליטה על הפה שלך על מה שנכנס (אוכל) אז גם יכולה להיות שליטה על מה שיוצא (דיבורים).
אני חושבת שאם תקחי צעד אחורה, תני לה קצת אוויר לנשימה, תני לזמן לעשות את שלו, תראי לה דוגמא אישית, ולאחר תקופת צינון אולי היא תסכים להקשיב לך.

שוב, אני אישית חושבת שהיא לא צריכה לעשות דיאטה רק כדי לרצות אותך או כל מישהו אחר בסביבה, כי הדיאטה הזו לא תחזיק מעמד. זה חייב לבוא ממנה.

שוב, זוהי רק דעתי. מצטערת אם חפרתי.

[אלמוני]

התרגשתי לקרוא את הפניה שלך. יש בה את האכפתיות, הרצון לעזור, ויחד עם זאת לא מעט סימני שאלה של אם דואגת “האם נכון אני נוהגת כשאני מעירה”?
נהניתי מאוד לקרוא את תגובתה של עמית שהאירה לך את הדרך מנקודת מבטה כמי שהיתה נתונה בסיטואציה דומה.
אלברט אינשטיין אמר שהדרך הנכונה לחנך בני-אדם היא להיות להם לדוגמא, ונראה שזו הדרך בה בחרת כדי למשוך אחרייך את בתך.
אני כעמית חושבת שעם כל הדאגה (האמיתית) לילדה טוב תעשי אם תניחי לה להגיע להכרה/להחלטה בעצמה, ברגע שהיא תפנים שהיא רוצה את השינוי – זה יגיע.
כמו שאומרים – כשהתלמיד רוצה ללמוד מגיע המורה…
נסי אולי כבדרך אגב להראות לה את סיפורי ההצלחה שבאתר … למשל אמילי שגם היא בחורה צעירה שהיתה לפני ניתוח והיום סיפור הצלחה מסחרר… ויש עוד ועוד המון סיפורי הצלחה שהם חגיגה לעיניים!

[אלמוני]

קראתי את התשובה של עמית ומאוד התרגשתי. לי ולאחותי היה עודף משקל קל (תקופות של 6-10 ק”ג) ומאוד כאב לי ואני יודעת שגם לה ההערות או מבטי אי שביעות הרצון מהמראה שלנו. יש איזו כמיהה בתוך ילד (אפילו ילדה גדולה כמוני..) שההורה ובמיוחד האמא פשוט תקבל אותנו באהבה ובקבלה בכל גודל פיזי שנהיה בלי ביקורת. העולם מלא אתגרים וביקורת על כל צעד ושעל אז שלפחות הבית יהיה מחבק. העניין הוא גם כאשר היא תחליט “לעשות דיאטה” ואכן תרד במשקל. את תראי שביעות רצון והיא בלבה תרגיש ותחשוב שאת מקבלת אותה רק כאשר היא עושה את מה שאת חושבת לנכון לראוי ויפה. אני כותבת לך את זה מהלב מתוך החוויה האישית שלי עם אמא שלי. מעבר לזה ואני חושבת שאולי זה הדבר החשוב ביותר, יש משהו שמוביל את הבת שלך לאותה אכילת יתר וזה המקום שצריך לבדוק ולפתור, כי זה “שורש” הבעיה. אצלי למשל זה מגיע מהתמודדות עם לחץ, אצל אחרים זה מעצבים, בדידות וכו. שיהיה בהצלחה!

[אלמוני]

הכתבה של מיכל צפיר, עליה כילדה שמנה ויחסה של אמה. מאוד מחכים.צירפתי עבורך את הקישור.
http://www.xnet.co.il/health/articles/0,14713,L-3095118,00.html

[אלמוני]

יהודית יקרה, כאמא אל אמא,אני מציעה לך לאהוב,לחבק,לקבל אותה כמו שהיא.להחמיא לה על כל מה שהיא עושה ומצליחה (ובטוח שיש המון)מבלי להזכיר את המראה החיצוני והמשקל.
שתבין שיופי פנימי ואופי הם לא פחות חשובים ממראה חיצוני. :אוהב: :אוהב: :אוהב:
אך יחד עם זאת…את תקפידי ללכת לקבוצה ולרדת את מה שהיצבת לך,תשניאת מרכיבי האוכל בבית כך שיהיו עוגות שוות וטעימות ועוגיות(ויש לך באתר המון אופציות)מרקים,פשטידות חטיפי אנרגיה ועוד… :שמח1:
את כמובן תאכלי רק מה שמותר מבלי לשתף ולדבר על כך…
תני למחמאות להגיע אלייך כך שבתך תראה מהצד ותבין כמה כדאי כמה שווה כמה את נהנית מהתהליך ולא “סובלת”.צאי להליכות שכל בני הבית ידעו ויראושאת מקצה לזה זמן מיוחד ומי יודע????אולי מבלי לדבר רק המראה שלך,ההצלחה שלך והזמינות של האוכל המותר יגרמו לבתך לרצות גם….????!!!! :מאושר:
זה מצחיק אך כשקראתי את מה שכתבת חשבתי על עצמי אך אצלי ההיפך…. 😉
אני האמא השמנה מאוד שהיגיעה למימדים ענקיים!!! 😉
ובעלי וילדיי רזים!!!!!! 🙂
מעולם אף אחד מהם לא העיר לי או ירד עלי תמיד הם פירגנו על כל דבר ועל מה ומי שאני…
תמיד הירגשתי האמא והרעייה הכי טובה בעולם!!!!!! :מאושר:
היום, לאחר שירדתי 50 ק”ג אני מבינה עד כמה הם מרוצים ומאושרים מהמראה שלי ועד כמה הם גאים ביוהתובנה הכי הכי…עד כמה היה חשוב להם שארד במשקל ובתוך תוכם זה הפריע להם כל אחד ברמה שלו… אך מעולם לא רמזו על כך.אלא אהבו אותיללא גבול כמו שאני!!!! :אוהב: :אוהב: :אוהב:
אני היגעתי להחלטה וכולם מרוצים מהתוצאות!!!
אני או טו טו בת 50 “קצת” יותר גדולה מבתך 😉
לכן דוקא בגיל שלה הייתי עוזרת לה בדרכים עקיפות אך לא מעירה לה בכלל ומקווה בכל ליבי שהשינוי יבוא ממנה!!!!!!!! :אוהב: ורק אז זה יהיה נכון ואמיתי שהיא תעשה לעצמה!!!!!ולא בשבילך או לרצותך!!!!!!!!!
אל תעירי לה ואל תתני לה הרגשה שאת מאוכזבת ממנה אלא להפך תעצימי את מה שהיא בשבילך!
ד.א.
כל הכבוד ששיתפת,ושאת מודה שאת שוגה ומחפשת עזרה לשינוי!!! :מאושר:
תשתדלי שזה כן יהיה בשליטתך…כמו שכל התכנית היא בשליטתנו… 😉
ואני מבינה שאת דואגת לה מאוד ורוצה רק בטובתה…אך אולי אם תרפי זה יעזור??!! :אוהב:
בהצלחה בשתי המשימות…לך עם הירידה שהיצבת לעצמך!!! :אוהב:
ובהתנהלות עם בתך!!!!!!!! :אוהב: :אוהב: :אוהב: :אוהב:
רחלי ו.
:אוהב:

[מאת]

תגובות