חדשה בפורום, אבל לא בדיאטה של חלי..
בקצרה ממש – הייתי בקבוצה – עזבתי – הצלחתי לבד – עברתי תקופה לא פשוטה בכלל – עליתי 6 קילו (מתוך 14) – חזרתי לקבוצה – הייתי חודשים – ירדתי רק 2 קילו – עזבתי שוב בגלל חוסר התמדה.(חבל על הכסף)
אני כבר שבועיים בלי הקבוצה..
לאט לאט מעכלת בכלל שאני בעודף משקל!
נשמע הזוי? כן, יש מצב..
כל הזמן , מסתבר שאני מאוד רוצה לרדת במשקל אבל תכלס לא עושה הרבה בשביל זה..
בתוך תוך תוך תוכי הרגשתי בסדר..אמנם היו רגעי שפל שלא היה מה ללבוש ושנאתי כל רגע..
אבל פתאום, אתמול זה ממש הכה בי!!
אני במשקל 75. והגובה שלי הוא 1.66
ממש רוצה לרדת ל-60-62.
החלום שלי זה 57, אבל אסתפק גם ב-62
נשארו לי כמעט עוד 3 חודשים בקבוצות. אבל קצת מתביישת לחזור, למרות שיודעת שאין לי מה להתבייש..
שיגעתי את המנחה שלי כ”כ הרבה, מרגישה שכבר אין לה כוחות בשבילי, למרות שהיא מדהימה!!
יש לי בספטמבר יום-הולדת, כ”כ רוצה לתת לעצמי את המתנה הנפלאה הזאת של לפחות 10 קילו ירידה..
ובחצי שנה זה ועוד איך אפשרי..
אני די חיה דיאטות מגיל צעיר (למרות שלא רואים עלי ממש שאני מלאה / שמנה – יודעת להסתיר היטב)
ואת האמת, אף פעם לא הצלחתי להתמיד ולדבוק במשהו כמו שצריך ולרדת בצורה הדרגתית ובהתמדה.. תמיד נשברתי באמצע..
למרות ששוב, אני מרגישה שאני מלאה במוטיבציה להתחיל(להמשיך) ולעשות לעצמי טוב..
מרגישה שאהיה חזקה יותר הפעם..
אבל יש את הקול הרע הזה שאומר לי: “נו..כמו תמיד..את תמיד חזקה בהתחלה ונשברת אחרי יומיים..מה את משחקת אותה?!”
אז מצד אחד, יש מוטיבציה..מצד שני, קצת לא מאמינה בעצמי..
אשמח לטיפים איך לא להישבר..
ערבבתי פה כמה דברים ביחד..אבל פרקתי מה שיש לי בלב..
פורים שמח ובהצלחה לכולם!
.
.
