אני דובה נקודה, אין מצב אחר. הצטרפתי לקבוצה ירדתי 4 ק”ג, עזבתי, חזרתי , נשברתי, הכול קרה לי. נראה לי שאין ברירה, אשאר שמנה ומגעילה כל חיי.
אני שונאת את המראה שלי, את עצמי, את החגים,
אני זקוקה לגלגל הצלה ד ח ו ף!!!!
איך אוספים את הנשמה המתוסכלת שלי לתהליך של חלי???
אין לי בעיה לחזור לקבוצה, אבל אני לא בתוכנית בכלל, נהפוך הוא נשברתיואני אוכלת הכוללללללללללללללללל
סליחה על הכנות, הבטן של מדברת בשמי
תודה על מענה רצחני שיחזיר אותי למסלול
לקחת לי את המילים מהפה!!! גם אני הייתי שם שניה לפני שהתחלתי את התהליך אצל חלי.
גם אני זוכרת (כאילו זה היה אתמול ומתאמצת לא לשכוח…)את היום בו הייתי צריכה לצאת לארוח ולא היה לי מה ללבוש והסתכלתי על הדמות מהמראה (אני??) וסלדתי ממנה!!!
כל תחושת “הגועל” שתיארת הציפה אותי..
ואז ידעתי!!! זהו!!!! אני עושה משהו.
אני בוחרת להיות אחראית על איך שני נראית!!!
כי הרי להיות שמנה זו בחירה!!!!!!!!!!!!
בחירה של מה אני מכניס או לא מכניס לפה..
(וגם היום ברגעי משבר אני מיד חוזרת לאותה דמות שניבטה מהמראה ואומרת לעצמי: אני לשם לא חוזרת!!!!!)..
מה עושים???
חושבים – כמה באמת את לא מוכנה להיות כך יותר???
כמה את רוצה באמת לרזות??
על אילו חלומות את לא רוצה לוותר???
ועושים = קומי ממי, חזרי לקבוצה!!!!
תתחילי. צעד ועוד צעד… שינוי קטן ועוד שינוי קטן
מביא להצלחה גדולה.
התנערי מרגשות הכעס, האמיני בעצמך!!!!
הפעם זה יהיה אחרת!!!! הרגישי את זה קורה!!!
תגידי כן לדברים הגדולים באמת!!!
כן לבריאות.
כן לחלומות.
כן לקלילות.
כן למחמאות.
ועוד מליון “כנים”!!!
.
.
