[אלמוני]

למצוא אותו.
אני ביומיים ממש קשים של נפילות, אמנם עדיין בתכנית אבל- ה3 כפות אורז הפכו ל6, החטיף אנרגיה הפך לשלושה, החתיכת עוגת בננות הפכה ל2 חתיכות ואני כועסת על עצמי ברמות שברור לי שהן לא הגיוניות
אבל זה החזיר אותי אחורה לזמנים כל כך רעים של חוסר שליטה, אני פשוט מבוהלת מעצמי
מחר אני אמורה לאכול את המותרת שלי ואני לא מאמינה שאני אומרת את זה כי אני הראשונה שנגד לוותר עליה אבל אני פשוט מרגישה שלא מגיע לי השבוע.
אני פשוט במאבק פנימי עם עצמי בין ההגיון שאומר שזה בסדר, שזה אנושי ואסור להעניש את עצמי
לבין הנפש והראש השמנים שלי שאומרים לי “הנה הרסת הכל, בדיוק כמו בכל הפעמים הקודמות, את בטוח לא תצליחי”
:עצוב:

[אלמוני]

גם אני בסוף שבוע זה נופלת ,וכמוך בכמויות של האוכל שבתפריט,

נורא קשה לי בסוף שבוע זה,הקר הגשום,

כבר כתבתי פה ביום חמישי האחרון שהרעב רודף אותי,

לכן במודעות אני אוכלת עוד פרוסת לחם שיפון,

עוד כף אבוקדו,או עוד פרוסת עוגת בננות,

אני מעדיפה לחרוג עם האוכל שבתפריט ולא להיות נורא רעבה,

כי במצבים של רעב קיצוני אני אכנס לבולמוס כמו בעבר,

ואוכל את כול מה שבה ליד,בלי חשבון,

ואחרי זה היסורי מצפון עובדים,וקשה לחזור למסלול,

בדרך זו הנפילות קטנות יותר,וקל לי לחזור למסלול,

אז אני ארד השבוע מעט,אבל לא אהרוס בכלל,

והעיקר ממשיכה כאילו לא קרה שום דבר,

לגבי למדתי שאסור לי להישאר נורא רעבה,

זה מביא אותי לדברים לא טובים,

לכן אל תחמירי עם עצמך,תישתדלי ליפול עם אוכל בריא מהתפריט,

זה יעזור לך לחזור,

מורני סבלנות ואורך רוח זה מה שצריך,

את לא לבד,לכולם קשה מידי פעם,

:אוהב:

[אלמוני]

הדיבור הזה שאת מנהלת עם עצמך, הוא בדיוק הדיבור שאני מנהלת עם עצמי. שמא הופרדנו בלידתנו??
וברצינות: המצב שבו האוכל משתלט על החיים ועל המחשבות, זה בעיני הנפילה האמיתית.
כמוך, גם אני נבהלת ומתחילה לומר לעצמי דברים רעים וקשים (שספק אם הייתי מעזה לומר למישהו אחר…).
עלינו להזכיר לעצמנו שהחלק המדהים בתוכנית שלנו הוא שאנחנו יכולים להחזיר את השליטה על התוכנית ועל החיים עכשיו, ממש עכשיו. כל מה שצריך זה לאכול את הארוחה הבאה בדיוק לפי מה שכתוב ו… הופ, כבר חזרתי לתוכנית, הרגשת השליטה חזרה, מפסיקה לעשות קיזוזים וחישובים וחוזרת לתלם.
אין על ההרגשה הזאת ב-ע-ו-ל-ם!
תראי על כמה דברים אין לנו שליטה בחיים. הנה קושי אחד שמתפקד כאורח קבוע בחיינו ואנחנו יכולים לנצח אותו, כל יום, רק להיום.
את נהדרת.
איילה

[אלמוני]

אני אתחיל במילה קטנה-גדולה והיא תודה.
רק לדעת שאת לא שם לבד כבר עושה הבדל עצום.
איכשהו מה שהחזיר אותי לתלם היה השילוב של שתיכן- עדי היקרה, שצדקת כשאמרת שלפעמים
יש ימים קשים וצריך לדעת לאפשר לעצמך.
ואיילה פיילה תאומתי האבודה! תודה לך שהיית המלאך שישב על הכתף השנייה ואיזן את המילים התבוסתניות.
יאללה, אני מחשבת מסלול מחדש, ומתחילה שבוע של שליטה, הצלחה ואהבה
תודה תודה תודה
:אוהב:

[מאת]

תגובות