[אלמוני]

אני לא מצליחה להתגבר על הטעימות והשאריות של הילדים. מה לא הכנסתי לראש שאני לא פח זבל…שזה אוכל מגעיל שמקומו בפח. זה לא הולך… מישהי אולי הצליחה? :לאמבין:

[אלמוני]

אני לא אמא אבל אני עובדת כמטפלת כבר די הרבה זמן.
לגבי הטעימות זה בהחלט בעיה אבל לפני שאת נוגעת במשהו תזכרי שמגיע לך יותר משאריות וטעימות. לגבי השאריות או שתזרקי מהר לפח או שתשימי על זה מפית מלוכלכת ככה שלא תרצי לגעת בזה יותר… ( את הטיפ הזה אני עושה במסעדות- כי אני נוהגת לנשנש אחרי שסיימתי לאכול, אז אני שמה הר של מפיות מלוכלכות על הצלחת.)
בהצלחה :אוהב:

[אלמוני]

אין ברירה כדי לכבוש את המטרה צריך להציב גבולות.
אין צורך “לטעום” את האוכל של הילדים… סימכי על עצמך שאת מבשלת להם באהבה וזה טעים :שמח1:
אין גם צורך להשוות עצמך חלילה לפח אשפה. פשוט להחליט שלא שווה “לקות את הצלחת” ולפספס/לעכב את המטרה.
יש לך יעד שהצבת, מטרה אליה לשאוף… ביס מהשניצל או כמה חתיכות צ'יפס ממש לא משתווים להרגשת הניצחון שתהיה לך כשתפתחי את ברז המים על שאריות האוכל שלהם… זהו ועכשיו אין סיכוי שתגעי בזה :שמח1:

[מאת]

תגובות