- This topic has תגובה 1, 6 משתתפים, and was last updated לפני 5 שנים, 10 חודשים by
אלמוני.
-
מאתתגובות
-
29/09/2014 בשעה 8:37 #135575
אלמוני
לא פעילהיי בנות, אולי יש כאן מישהו שזוכר אותי…
למען האמת אני כל הזמן קוראת ועוקבת אחרי מה שאתן כותבות…(מכל מיני סיבות: או שאין לי זמן…קופצת תוך כדי עבודה ולא מספיקה להגיב..זו בעיקר הסיבה..כל פעם שאני מחליטה להיות שותפה לפורום ואני באה ומתחייבת ומבטיחה דברים אני נופלת ומרגישה הכי מפגרת שבעולם…רק מבטיחה כמו ילדה קטנה ולא מקיימת.. :עצוב: :לאבטוח:
והפעם החלטתי שוב לנסות…
אני יותר משלוש שנים בחלי..הייתי בשמירה, הגשמתי חלום..אבל הוא התרסק אחרי שאיבדתי את השפיות – כחודשיים…
התחלתי לעלות, ולעלות ולעלות …
העלאתי הכל :עצוב: שוב חזרתי לקבוצה והתחלתי מהתחלה…הפעם זה פי אלף יותר קשה :עצוב: :עצוב: הכל יורד בגרמים…
לאחרונה כבר חשבתי שדיי עברתי שינוי מחשבתי וזה אני מתחילה לאהוב את עצמי…(ירדתי 5 ק”ג) לא חזרתי עדיים לשמירה אבל דיי התרוממתי….לא היו כמעט נפילות…ואם היו הם היו קטנות וידעתי מיד לקום..
אבל כנראה זה משהו שמלווה אותי עד סוף החיים , הראש השמן הזה…התשוקה לאוכל, למתוק…
הנה דוגמא: אחרי שהיתי מלכה בחג! באמת מלכה! אכלתי בדיוק את מה שהייתי צריכה לאכול, אכלתי את המנה המותרת, לא חרגתי ממנה גרם…..נפלתי ביום חמישי :עצוב: :עצוב:
קמתי….החזקתי מעמד יומיים ואתמול התרסקתי…אבל באמת :עצוב: :עצוב: אכלתי את כווווול הבית, את הכל…..אתם אפילו לא מדמיינים כמה אכלתי….איזה הרגשה נוראית :עצוב: :עצוב: איזה טיפשה אני…אז מה, לא עברתי שום שינוי? לא עזר כלום 3.5 שנים בחלי?..תגידו לי בבקשה מישהו מבין למה אני מתכוונת? איך? איך אני סולחת לעצמי? וכמה וממשיכה הלאה? אמרתי שאולי אני כבר אוותר על החלום הזה? בל למה? למה את כל מה שאני רוצה אני משיגה ואת זה אני לא? למה? זה בסך הכל אוכל… :לאבטוח: :עצוב:12/04/2019 בשעה 12:08 #135576אלמוני
לא פעילהיית גם די פעילה בפורום. נראה לי בכל אופן.
אני מאוד מבינה אותך. נמצאת במצב מאוד דומה לשלך, מינוס הקבוצה.
גם אני כבר שלוש שנים בחלי. ירדתי סה”כ 24 קילו – ה-18 הראשונים היו ב-8 חודשים והשאר היו בתשלומים. כל פעם קצת. אני מספרת כבר כמה חודשים שלאחרונה עליתי משהו כמו חמישה קילו ואני מבואסת רצח מזה, אבל לא מצליחה לחזור לגמרי לשגרה.ההבנה שזה יהיה מאבק לכל החיים כבר קיימת אצלי די מההתחלה. הפחד הזה שאם עליתי חמישה קילו אני יכולה לעלות גם 20 מחלחל בי ברמות מטורפות, אבל איכשהו אני מצליחה לקלקל לעצמי כל פעם מחדש.
מכירה מקרוב גם את ה”להחזיק מעמד” בחג וליפול אחרי זה. אצלי זה תמיד מגיע כסוג של פיצוי. מבחינה מחשבתית אני מתכוונת. לכן היום אני לא מונעת מעצמי בחגים ובאירועים. משתדלת כמובן לתכנן ולחשב מראש את הדברים האלה, אבל יודעת שאם אני אמנע מעצמי, אחכ יגיע פיצוי, והפיצוי יהיה הרבה יותר בעייתי.
איך ממשיכים הלאה?
לא מוותרים. מתחילים כל יום מחדש ולא בהרגשה של בשביל מה להתחיל היום מחדש כי גם ככה אני אפול, אלא בהרגשה של אולי היום אני אתחיל מחדש והכל יהיה מושלם? ואם במקרה יום אחד יהיה לי מושלם, אז אולי גם מחר אני אצליח לעשות אותו מושלם??
בשבילנו השמנים, אוכל זה ממש לא רק אוכל… אנחנו לא אוכלים כי צריך, אנחנו אוכלים כי בא לנו, כי טעים לנו, כי משעמם לנו, כי אנחנו עצובים, כי אנחנו שמחים, בכל הזדמנות שיש לנו אנחנו רוצים לאכול.. אז אל תגידי זה בסה”כ אוכל, כי כולנו יודעים שזה חלק גדול מההוויה שלנו.איך לסלוח לעצמך?? פשוט תתחילי להכניס לעצמך לראש שאת בנאדם. וכל אחד עושה טעויות.
12/04/2019 בשעה 12:08 #135577אלמוני
לא פעילאני הייתי מציעה לחלק את הבעייה לשניים ולנסות לפתור כל בעיה בנפרד.
יש את הראש השמן הזה שאת מדברת עליו-שהוא נובע מבעיות רגשיות מסוימות(כמו אצל כולנו כמובן) ולהן צריך לתת ביטוי ועליהן צריך לעבוד במישור הטיפולירגשי (פסיכולוג,סדנאות,קריאה בנושא וכו)
ויש את התוצאה כבייכול של כל זה, הגוף שלנו והמשקל. שעל זה צריך לעבוד בנפרד-דיאטה, ופשוט להיצמד להוראות ולהוריד במשקל.
מה שקורה שאנחנו מתנחמים באוכל כפיצוי על הבעיות הרגשיות וזה קורה כי אנחנו לא מטפלים בבעיות הרגשיות, אז לדעתי במקביל לתכנית המסודרת והמדהימה של חלי, שנותנת תוצאות מדהימות ללא ספק, צריך לעשות גם עבודה רגשית
בכל מקרה לנסות להפריד באופן טכני את שתי הבעיות, רגשיות ומשקל.ועוד דבר, אני מקבלת גם סוג של עזרה רגשית בקבוצות, עם המדריכה, אני קוראת את דפי היחידה של חלי, עוברת על החוברת, מפרגנת לעצמי על כל גרם וזה ממש עושה פלאים בתחושות שעולות לאורך הדרך 🙂
סליחה על האורך…
את בקבוצה? זה כל הסוד :שמח1:12/04/2019 בשעה 12:09 #135578אלמוני
לא פעילתשובות מפורטות וטובות
אין לי מה להוסיף אבל רציתי להגיד לך שאנחנו כולנו פה בשבילך
אל תתייאשי מותק :מאושר:
בוקר טוב
12/04/2019 בשעה 12:09 #135579אלמוני
לא פעילהעיקר שתמשיכי ולא משם תעלי עוד!!
בדיוק היום אני הולכת לי ברגל וההכרה תופסת שוואלה זה לכל החיים :שמח1:
12/04/2019 בשעה 12:09 #135580אלמוני
לא פעיללקח לי קצת זמן אבל נראה לי שהצלחתי…
עברתי על כל ההודעות שלך כאן בפורום ונראה לי שאני יודעת מי את.
שמחה שחזרת
ופליז בלי הלקאה עצמית… ובלי קשר לכיפור, הצעד הראשון הוא לסלוח לעצמי.
מוזמנת להתקשר אלי לקבל מנה מתוגברת של חיזוקים :אוהב: -
מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.