נראה לי שעברתי אותו בשלום.
התחיל בשבע וחצי בבוקר – הייתי לא רגועה. מאוד מתוחה. עוברת עלי תקופה לא קלה. מחכה לציון על המבחן גמר של הקורס (אחרי 10 שנים שלא למדתי התחלתי ללמוד לאחרונה ולוקחת את זה מאוד ברצינות בסיבוב הזה) – מותשת . אין לי כוחות בעשרה ימים האחרונים . מרגישה כמו אחרי מרתון.
היום המשיך בהליכה למטפל שלי ברעננה (מכפר סבא). חזרתי הביתה , הכנתי כריך, עבדתי על איזה פרוייקט קטן שאני מנסה להרים ויאללה לאוטובוס. שעתיים וחצי באוטובוס –
אחי אסף אותי וכל כך היה בא לי מתוק שקניתי לו חטיף רק בשביל שאקח ביס (שכמובן שאחרי זה הלקתי את עצמי שחבל שלקחתי אותו.)
ביקור אצל החברה הכי טובה שלי (משלוחי מנות ואוזני המן – איך לא נגעתי … לא יודעת)
אבל זה היה ביקור טוב לנשמה.
ואז לאבא. ארוחת ערב רק בתשע. הייתי מורעבת. מילאתי את הצלחת רק במה שהחלטתי שחשוב לי ומייד שסיימתי פיניתי אותה וחזרתי לשבת עם המשפחה. על הקינוחים המדהימים שהאחייניות שלי עושות ויתרתי.
חרגתי היום אולי ב- 50 -150 קלוריות … לא יותר.
עכשיו אראה תוכנית אהובה בטיוי, אנשנש את נשנושי הלילה שלי ואקוה ללילה שקט.
לא יודעת אם אעלה על המשקל בבוקר. בדרך כלל מוותרת על השקילה בשבתות אבל נראה… אזרום עם זה בבוקר.
שבת שלום ותודה שהקשבתן :מאושר:
.
.
