הייתי היום במרכז חורב, המתנתי לפגישה עסקית. הרגשתי רעב, הלכתי לרחבה עם התיק שלי ובו הכריך המושקע שלי , מים ותפוח כארוחת ביניים.
הייתי ברחבה מאחורי העציץ שיסתיר אותי מה”פיצה האט” (שהם לא יתבאסו :-)) , ונשמתי אוויר צח של הצומת. טוב, לפחות היתה מוסיקת רקע עבור שקל וחצי.
סנדוויץ טוב יכול להחזיק עד הערב, גם בקייץ, כדאי את המלפפונים לא לקלף. אולי את הפסטרמה לאכול יותר בבוקר ואת הגבינה להחזיק עד הערב.
איזה כייף לא להתנפל בסחרחורת על פיצה.
ויש נפילות אז לשתות מים ולחשוב פעמיים, לספור עד 10, זה הכל !
רזה זה הרגשה של רזה ודברים אחרים שממלאים אותי כיום.