[אלמוני]

אל תשאלי כל היום היה בסדר ובאירוע חרגתי ממש ממש אני בדיכאון אבל אני הולכת להתייחס לזה כמנה מותרת (שחרגה קצת מעבר)ומקווה שיהיה בסדר .מה אני יעשה?…אוף אני כלכך בסדר בדרך כלל… הייתי חייבת להגזים?

[אלמוני]

לא נורא, מה שחשוב זה לא הנפילות, אלא מה את עושה איתן אחר כך. אין אדם שלא מאבד שליטה לפעמים, גם אנשים רזים, ההבדל בין שמנים לרזים זה שהרזים ממשיכים הלאה כאילו לא קרה כלום והשמנים מייסרים את עצמם עד קץ הימים. תמשיכי הלאה, שום דבר רע לא יקרה. הגוף מתמודד עם חריגות מקריות.
העיקר שנהנית וזה מה שחשוב.
שחף

[אלמוני]

היי שירלי..
יא חמודה, קחי חיבוק:)
אנחנו אנושיות…אין מה לעשות, ומשנה לשנה האוכל רק נעשה טוב יותר ומפתה יותר ולכן נפילות יהיו כל החיים..
מה שחשוב זו לא הנפילה אלא הדרך בה קמים ממנה…רצוי עם חיוך ולהמשיך בתפריט:)
ואת יודעת היטב לעשות זאת….אז בלי חשבון מיותר..
בהצלחה

[מאת]

תגובות