[אלמוני]

טוב…אז אני לא יודעת כמה עליתי, אבל אני יודעת שיש עלייה.
עוד לפני החג לא הייתי בפוקוס – בעיקר בגלל ההתרגשות שהתקרבתי למועד הטיול המתוכנן…

בטיול עצמו אכלתי מהכל..ללא שפיות…היה לי קשה בעיקר עם הביקורת של בעלי…כשכל הגרמניות החטובות מסתובבות מסביב..לא היה מעודד במיוחד..

אבל היה טעים…נהנתי מהטיול…נהנתי מהטעימות המקומיות – אני לא רואה שום סיכוי שיכולתי לבצע שם את התוכנית.

ברגע שהמטוס נחת על הקרקע..בעלי ארז את כל החפצים שלנו לתיק ושאל אותי אם אני רוצה את הכריך שחילקו לנו במטוס, בעודי מרגישה את עוצמת הנחיתה אמרתי את ה”לא” הראשון שלי בטיול 🙂
והבנתי שהבום הזה שהרגשתי הוא לא רק הנחיתה של המטוס על הקרקע..אלה גם את הנחיתה שלי חזרה לתוכנית !

[אלמוני]

אני מקווה שאת לא מרגישה רגשי אשמה על מה שהיה, כי את לא צריכה להרגיש… את אנושית, ניסית להתמודד במקום חדש, לא מוכר, ולא תמיד זה מצליח… זה חלק מהתוכנית…

מה שהיה היה, עכשיו תחזרי לשגרה תאפסני באחת המגירות את הזכרונות הנפלאים מהטיול.

עכשיו את כבר יודעת ומכירה בדיוק מה עליך לעשות ואני סומכת עליך שתצליחי כמו שהצלחת עד עכשיו…

מאמינה ביכולת שלך לעשות זאת…

שולחת לך חיבוק ענק… (מתגעגעת ומחכה לשמוע סיפורים)..

:)) רבקהל”ה

[lee maman]

הי מתוקה..
היה כייף??!!
נהנית??!!
טוב שנחתת..זה הזמן לחזור..ואני יודעת שאת מכירה את הדרך….
בכל מקרה ממליצה לך לבחור יעד אחר לנסיעה…אני נסעתי שנה שעברה לבולגריה ..והיו שם מלא “מלאות” עם ביקיני…ובן זוגי אמר לי: את רואה, תלמדי מהן ללכת עם ביקיני…כפי שהן נראות…חחחחחחח
בהצלחה מתוקה

[מאת]

תגובות