בוקר טוב אורית 🙂
אני אתחיל בזה שאני מאוד מבינה את מה שעובר עליך ומבינה שבהתחלה המוטיבציה היתה בשיאה ועשית וראית תוצאות…
להגיע לשליטה באכילה זו בחירה שלנו, שליטה עצמית זה כשאני פועלת מתוך שיקול דעת ולא מתוך פעולה אוטומטית…
לפעמים קורה שאחרי תקופה שהכל “הולך חלק” כזו אנחנו מרגישים מיואשים, תקועים, חסרי מוטיבציה – וזה הגיוני מאוד – היינו בטוחים שהצלחנו לסגל לעצמנו הרגלי אכילה נכונים, שכלום לא יזיז לנו הפעם ושהפעם זה יהיה לנצח, ואזזזז גילינו שאירוע כזה או אחר משכיח מאיתנו את כל מה שהחלטנו עליו, ושיש מצבים שאכלנו הרבה יותר ממה שתכננו.
כשאנחנו מחליטים על צורך בשינוי התנהגותי, אנחנו תמיד נאלצים לוותר על משהו – ותחשבי מה יהיה אם תוותרי על מצב של חוסר שליטה באירוע, מה תרוויחי? מה תרוויחי מזה שתתאפקי באירוע? הרגשה טובה, ניצחון, הצלחה באותו רגע, אהבה עצמית – כל אלו שווים את חוסר השליטה? 😉
את, ורק את יקירה, יצרנית המוטיבציה הכי טובה של עצמך – תחשבי מה היה בהתחלה, מה הניע אותך, מה יכול לעזור לך להניע את המצבר ולהמשיך הלאה? – גיוון, אהבה עצמית, תדעי מה הרווח שלך – כל אלו הם מתוך מוטיבציה פנימית שתחזיק לאורך זמן ואז אני מאמינה שתגיעי לנחלה שאבדה בדרך :מאושר:
בהצלחה מתוקה :אוהב:
.
.
