מתחילים בקול תרועה ומסיימים ….
את בקבוצה? לי הדבר שעזר היה לחזור אל הקבוצה. חשבתי שאני מסוגלת. שהכל קטן עליי. שניצחתי את השומנים ואז… פתאום , ביום אחד (שגרר עוד הרבה ימים אחריו. הבנתי שאני חייבת לחזור לעצמי. התביישתי לחזור לקבוצה ונתתי לעצמי צ'אנסים של בשבוע הבא…. ועבר שבוע ועוד אחד עד שנישברתי. בסוף אזרתי אומץ וחזרתי. ת'אמת… השד לא כל כך נורא. התביישתי מהמנחה (שפירגנה והחמיאה), התביישתי מהמשתתפים (שבכלל לא זכרו) והיום אני יודעת שלא אעזוב את הקבוצה לעולם. תנסי… אל תחששי.
זמן מצויין, שגרה, התחלות חדשות.
מכירה לא?! היכון… הכן…. צא!!!!
בהצלחה