אני סוכרתית
הבוקר זכיתי לשיחת טלפון שגרמה לי להזיל דמעה. התרגשתי ברמות שאני לא יכולה לתאר לכם. לפני מספר חודשים הגעתי לאחת הקבוצות לביקור. כאשר הודענו שאני מגיעה אמרנו למשתתפים שהם מוזמנים להביא איתם חבר או חברה להרצאה כאורחים.
הבוקר זכיתי לשיחת טלפון שגרמה לי להזיל דמעה. התרגשתי ברמות שאני לא יכולה לתאר לכם.
לפני מספר חודשים הגעתי לאחת הקבוצות לביקור. כאשר הודענו שאני מגיעה אמרנו למשתתפים שהם מוזמנים להביא איתם חבר או חברה להרצאה כאורחים.
אחת המשתתפות הזמינה את אחותה להרצאה.
בסוף ההרצאה ניגשו אליי המשתתפת ואחותה והודו לי על ההרצאה. היא שיתפה אותי בתהליך שלה, ואז אחותה אמרה לי: “הלוואי שיכולתי להצטרף… אני סוכרתית, מקבלת תרופות כבר שנים. אני כל הזמן מגדילה מינון, והרמתי ידיים עם המשקל!”
תני לי צ’אנס
הסתכלתי עליה ושאלתי אותה אם היא מוכנה לתת לנו צ’אנס.
היא אמרה לי: “חלי, את מדהימה, אבל באמת אני כבר 15 שנה עם סוכרת. לי כבר שום דבר לא יעזור”.
לא ירדת במשקל? כל הכסף בחזרה
אמרתי לה: “אני מוכנה לעשות איתך דיל. את עכשיו הולכת להישקל, נרשמת לארבעה חודשים ומגיעה כל שבוע. אם בעוד ארבעה חודשים לא ירדת במשקל, או יותר נכון – לא מורידים לך כדורים לסוכר – אני מחזירה לך את כל הכסף בחזרה!”
היא הסתכלה עליי… “מה?”
אמרתי לה: “תקשיבי, הכי אמיתי. המשקל שלך לא מעניין אותי. אבל זה שאת 15 שנה עם סוכר, לא מאוזנת וממשיכה כל הזמן להעלות מינונים בתרופות – זה מדאיג אותי!”
היא הסתכלה עליי וענתה לי: “טוב, אני איתך”.
את לא תאמיני
הבוקר, אני במשרד ומעבירים לי שיחה. על הקו המשתתפת שלפני ארבעה חודשים נפגשנו. היא מדברת איתי, והגרון שלה צרוד מהתרגשות.
“חלי, את זוכרת אותי?”
“ברור!” – עניתי לה
“חלי, אני רועדת, אני לא מאמינה… הגעתי עכשיו לרופאה שלי, היא לא האמינה שזו אני! היא עשתה לי בדיקות, משקל, היא הסתכלה על הערכים שלי בכל התקופה האחרונה… והיא הייתה פשוט בשוק!
לא רק שירדתי 10 ק״ג… אני מאוזנת! את לא מאמינה! הרופאה הורידה לי היום כדור! היא הודיעה לי שהיא לא מאמינה, אבל אם אמשיך – אני עומדת להיפרד מהטיפול של הסוכרת…
אני רועדת, חלי, אני לא מאמינה… שנים שאיבדתי אמון בעצמי, שנים שאני אומרת לעצמי שזה לא אפשרי, שנים שאני ממש חלשה וחסרת תקווה… אני ממש בוכה!
חלי… אני נזכרת במבט שלך לפני ארבעה חודשים, שאמרת לי: את מוכנה לתת לי צ’אנס? אני מתחייבת לך לתוצאות, ואם לא תראי תוצאות – אני מחזירה לך את הכסף. המבט שלך, את כל כך האמנת שאני יכולה… כל בוקר התעוררתי עם המבט שלך ועם התקווה שנתת לי! תודה!”
אז זה היה הבוקר שלי… אני כותבת את השיתוף, והדמעות חונקות מהתרגשות…
אין לי ספק שהיא ידעה הכול, שהיא ללא ספק הכי ידעה מה מותר ומה אסור. מה שאומר שזה לא היה על מבינה או לא. היא רק הייתה צריכה להבין שכל אחד יכול, ושאנחנו כאן להאמין בה!