שבע וחצי בבקר קרינה ואני יוצאים להליכת יום שבת בחוף קרית חיים.
מזג אוויר מצוין מקבל את פנינו,אולם רוחות חזקות גורמות למים לגלוש אל עבר החול דבר שמקשה מאד על ההליכה.
וכמו שאומרת אהובה,יקירתי, “קשה יש רק בלחם” אנו הולכים במשנה מרץ עם חיוך על הפנים כשהמחשבה היא אם ניראה הפעם את ציפי.
שישה ק''מ של הליכה מלווה בריצה,והאמינו לי היה כייף לא רגיל!
לקראת סיום ההליכה שטף את החוף גל ענק שגרם לקרינה להתרטב בנעלים,ואילץ אותה ללכת יחפה עד סיום המסלול.
כעבור שעה חזרנו הביתה שמחים,ורטובים,ו………גם הפעם לא פגשנו את ציפי פרנקו.
שבת שלום ומבורך!