כמה חיוך שמרחת לי על הלחיים שתהיי לי בריאה.
דומה שדחקתי החוצה את החיצוניות שלי כאילו מתוך מקום ל”שבור את הכלים ולא משחקים” …
איך שהוא תמיד יוצא שכשאני עסוקה מאוד בקריירה ובהתפתחות הרוחנית שלי ,אני זונחת הצידה את הגשמי ,משמע -את גופי ובעצם את הדבר
החשוב הזה שנקרא גוף ומכיל את הנשמה והרוחניות שלי.
הרי זה הולך יחד לא?
בדברים שכתבת עוררת אצלי את הרצון להודות על האמת ,
שהיא בעצם :לא,לא כל כך אכפת לי מהחיצוניות שלי ואין זאת הכוונה ש:” לא אכפת לי מה אומרים ,אני שלימה עם עצמי..”,
אכפת לי מאוד מה א נ י עושה עבור גופי ובריאותי!
וטוב שהארת והערת את תשומת ליבי למה שכתבת ,כי אין מנוס
חייבים לחזור למסלול ולהיכנס מחדש לתלם.
תודה רבה רבה
יום נפלא שיהיה לך!
איילה