אז הייתי ביום חמישי ולא בדיוק רצו להוריד את הגבס, בסוף אחרי שקראו לרופא נוסף שהיה בניתוח השתכנעו (אוף כמה עבדתי על זה) והורידו… היד שלי נראתה כמו יד של פגר (עם 10 תפרים שיהפכו לצלקת כמובן). לא היה אכפת לי מכלום והייתי מאושרת עד הגג. הגעתי הביתה והדבר הראשון שעשיתי, להכניס את היד ולנקות את האסלה (סליחה) אבל כמו שאני אוהבת ולא עם המברשת כמו שניקתה לי העוזרת שהבאתי באופן חד פעמי ומחוסר ברירה. משם המשכתי באטרף לניקיון כללי ויסודי. אמרו לי פיזיותרפיה אז ניחשתי שהתכוונו שאנקה חלונות/תריסים… ומאז שישי שבת אני כואבת ואומללה בבית. אין מה לעשות יקח זמן, בכל זאת ניתוח (2) לא פשוט וצריך זמן ולא להשתולל.
בשבוע הבא (הבטחה!) אחזור לקבוצה.
ליאת – תודה על הדאגה מותק.