היי איילוש..
החלטתי לצטט לך הודעה מתאריך 29.12…נחשי מי כתבה את זה:
“לא האמנתי למספרים שריצדו על הצג…
עליתי ממש הרבה!!אמאל'ה כל הגוף שלי רעד והגרון שלי כמעט
איבד את הלחות הטבעית שלו.
ישר התחלתי ביני לבין עצמי בהאשמות:”אשמתך!זאת רק אשמתך!
למה נגעת בספינ'ג הזה? והקרמבו והעוגה..”-וכן הלאה וכן הלאה.
לפתע פתאום כל רשימת הדברים האסורים צצה למול עיני.בדיוק
מפתיע ומדהים להפליא!
איך זכרתי הכל?! למה לא זכרתי שאסור לי למען השם?!
באותו רגע..הייתי על עמוד התלייה.ממש ככה.בלי סניגוריה
בלי סימפטיה ובלי חמלה כלפי עצמי והנפש שלי.
אחרי שעה של בכי,רחמים עצמיים,שנאה עצמית,ובעיקר הלקאה עצמית
הבנתי שאני בעצם לא רוצה להרגיש את הלןזריות הזאת עוד פעם.אני רוצה להיות מנצחת.
בעצתה של הדס המקסימה שלי,ישבתי וכתבתי ספונטנית
את כל מה שאני מרגישה.והמילה האחרונה שכתבתי היתה:
“אני רוצה להיות רזה!”
מה אגיד לכם?-זהו.נגמר. דף חדש.חיים חדשים.יום חדש.
אני רוצה להיות בריאה ושלימה גם בנפשי.לכן החלטתי לאסוף
את עצמי ואת הכוחות שלי(ויש לי המון!) ולהמשיך הלאה.
הפעם-באמת!
תודה על ההקשבה שלכם
נשיקות לכולם ואל תתיאשו לעולם!!
איילוש